אברהם אפיק תבע את ענת קדר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין נזקי רטיבות. לדבריו, נזילה מדירתה של קדר גרמה לרטיבות בקירות ובתקרת דירתו. "למרות שבעיית הנזילה טופלה זה מכבר, נזקי הרטיבות בדירתי לא טופלו ועל הנתבעת לפצותי בגין כתמי נזילה, עלות חפצים שניזוקו ובגין עוגמת נפש שנגרמה לדיירת אישה בת 80 במצב סיעודי".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבכל פעם שאפיק התלונן בעניין כתמי הנזילה, היא פנתה לחברת ביטוח ששלחה מומחים שקבעו שאין בעיית נזילה חדשה והכתמים הם תוצאה של נזילה ישנה. קדר הציעה לצבוע את כתמי הרטיבות אך אפיק סרב.
השופט
כרמי מוסק קבע כילאור מהות התביעה ומאחר שאין דרך אחרת להוכיח את מקור הנזילות והנזקים, יש למנות מומחה שיעניק חוות דעת מקצועית.
המומחה ביקש מאפיק מפורשות שלא לצבוע את כתמי הנזילה, שכן לא ניתן יהיה להעריך את הנזקים. אפיק בחר להתעלם ודווקא צבע את הדירה, ולאור זאת הצדדים פנו לבית המשפט והודיעו שאינם מעוניינים בחוות הדעת, שכן אין בה צורך יותר.
השופט אמר כי "מכיוון שמקור הנזק תוקן וגם הנזקים הנטענים תוקנו הרי שהתובע לא יכול להוכיח את תביעתו ולכן אני דוחה את התביעה. אינני מקבל את טענת התובע כי עדי ראיה לנזקי הרטיבות הם שיעידו לפני בית המשפט ועל-פי עדותם יפסק דבר, שכן אדם מן הישוב אינו יכול להעיד בסוגיית מקור נזק הרטיבות ולא להעריך את נזקיה שכן לאור מהות התביעה דרושה הכרעה מקצועית".
עוד ציין השופט כי "היות והמומחה הגיש בקשה לקבוע את שכרו, ומכיוון שאני סבור כי המומחה הקדיש מזמנו בהכנת התיק, קריאת המסמכים, יצירת קשר עם הצדדים ושיחות טלפון אני קובע כי שכרו יועמד על סך של 1,000 שקל בתוספת מע"מ כחוק. מכיוון שהמינוי נעשה בהסכמת הצדדים אך התובע צבע את דירתו למרות שנתבקש שלא ע"י המומחה בכדי שניתן יהיה לגלות את מקור הנזק ולהעריכו אני מוצא כי פעולה זו נעשתה שלא בתום לב ולכן אני קובע כי התובע יישא בשני שליש משכר הטרחה והנתבע בשליש משכר הטרחה. לאור נסיבות העניין אין צו להוצאות כל צד יישא בהוצאותיו".