קצב לב משתנה, סימן ללב בריא, גבוה יותר אצל אנשים שהשתתפו בשיעורי יוגה לעומת אצל אלו שלא השתתפו. כך הראה מחקר שפורסם בעיתון הבינלאומי להנדסה רפואית ולחקר המידע והאוטומציה.
מערכת העצבים האוטונומית מווסתת את קצב הלב דרך שני מסלולים - מערכת העצבים הסימפתטית (האחראית על הפעולות הבלתי רצוניות) ומערכת העצבים הפאראסימפטתית (חטיבה במערכת העצבים האוטונומית המשתתפת בתפקודי שימור הגוף). הראשונה גורמת לקצב הלב להעלות, בעוד שהמערכת הפאראסימפטתית מאטה אותו. כששתי המערכות עובדות היטב יחד, הן מבטיחות קצב לב יציב, אף כזה המסוגל להגיב לשינויים שנגרמים מאכילה, מתגובה של "הילחם או ברח", או מגירוי מיני.
ההישתנות המתמשכת של קצב הלב ידועה כ"השתנות קצב לב" (HRV) והיא מתייחסת לשינויים בין פעימה לפעימה בקצב הלב. אצל אנשים בריאים, HRV גבוה בעוד שחריגויות בלב גורמות ל-HRV נמוך.
כעת, חוקרים מהמוסד ההודי לטכנולוגיה ברורקי שבהודו, בדקו שתי קבוצות קטנות של גברים כדי לגלות אם תרגול ביוגה יכול לשפר את בריאות הלב. אוהדי השיטה טוענים כי תרגול ביוגה יכול לשפר את הבריאות בעזרת תרגילי הנשימה, המתיחות, היציבה, ההרפיה והמדיטציה.
צוות החוקרים ניתח את טווח ה-HRV באלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג) של 42 גברים בריאים שלא מתרגלים יוגה, ושל 42 גברים מנוסים ביוגה. כל המתנדבים היו בני 18 עד 48.
ניתוח הנתונים של ה-HRV הוא כלי חשוב בחקר בריאות הלב והמנגנונים של ויסות קצב הלב והוא מצביע על מידת היעילות בה מגיב הלב לשינויים בגוף הנשלטים על-ידי מערכת העצבים הסימפתטית וההפאראסימפתטית.
צוות החוקרים הסביר כי שינויים בתדירות מאוד נמוכה (VLF) קשורים לשליטה בטמפרטורה הפנימית של הגוף. שיאים בתדירות נמוכה קשורים לשליטה הסימפתטית, ושיאים בתדירות גבוהה קשורין לשליטה פאראסימפתטית.
צוות החוקרים הגיע למסקנה כי המחקר, שכלל 84 מתנדבים, הראה כי קיים שיפור בשליטה הפאראסימפתטית אצל אנשים המתרגלים יוגה על בסיס קבוע, מה שמצביע על שליטה אוטונומית טובה יותר בקצב הלב ולכן גם על לב בריא יותר.
