למועצת העיתונות, גוף המאגד תחתיו חלק מכלי התקשורת, יש גם בית דין משלה שדן בעבירות אתיות של החברים בו. למרות שאין מדובר בבית משפט הפועל מכוח חוק כלשהו של המדינה, ולמרות שלהחלטותיו אין שיניים, מתעקשים במועצת העיתונות להרחיב את האוטוריטה להחיל את הכללים שלהם גם על גופי תקשורת שאינם חברים בהם.
דוגמה בולטת לניסיון כזה של מועצת העיתונות מתבצעת מול ערוץ 10, בעניינו של ניצב
שחר איילון, שיוצג בידי עו"ד פנחס פישלר.
ערוץ 10 אינו חבר במועצת העיתונות, אך זו אינה נמנעת מלקבל תלונות בגינו ואף לטפל בהן. תלונה שהגיש נגד הערוץ ניצב שחר איילון [ראו פרטים
בכתבה נפרדת] למועצת העיתונות התקבלה בבית הדין של המועצה, שאף זימן את הערוץ להציג את עמדתו. בערוץ 10 קיבלו את הפנייה מבית הדין, אך "ניפנפו" אותם ולא הסכימו להגיע לדיון בעניין.
כפיפות בלעדית לרשות השנייה היועצת המשפטית של ערוץ 10 השיבה (21.9.09) במכתב לבית הדין כי לערוץ יש כפיפות בלעדית לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה, מכוח חוק הרשות השנייה. לדבריה של עו"ד דבורה קימחי, מאיינת כפיפות בלעדית זו לחלוטין את סמכותו של בית דין זה. אגב, מהחלטת בית הדין עולה כי זוהי אינה הפעם הראשונה בה כופר ערוץ 10 בסמכותו ומסרב להופיע בפניו.
די היה בכך כדי להרתיח את מועצת העיתונות. בהחלטה עליה חתום הצוות המרכיב את בית הדין - היושב-ראש עו"ד חנוך קינן וחבריה רון בן ישי וחיים נוי - נכתב ציטוט מתקנון המועצה כי "מועצת העיתונות רואה עצמה כמי שמופקדת על משמר ערכי העיתונות, לרבות חופש המידע והביטוי, ובוודאי חופש הבעת הדעה, אך בה במידה ראויה לא-פחות השמירה על עקרונות האתיקה העיתונאית, בצד קביעה ואכיפה של אמות מידה, המביאות לביטוי מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות ולהגנה על כבוד האדם".
הטעות אולי של היועצת המשפטית של ערוץ 10 היא שלא הסתפקה בכך, והחלה להיכנס בעובי הטענות תוך שהיא מציינת כי נציב תלונות הציבור ברשות,
גיורא רוזן, דחה את התלונה. נוסף לכך, היא אף צירפה את מכתב התשובה של רוזן לתלונה. לבית הדין גם נשלחה (31.5.09) תגובתו גלעד וינקלר, עו"ד חיצוני המייצג את ערוץ 10, ולפיה הערוץ פעל באופן תקין בהתאם לכללי האתיקה. בערוץ 10 הסבירו ל-News1 כי מן הראוי היה לכבד את הפונים, ולכן ניתן הפירוט.
"אין בדעת היועצת לנטרל אותנו מסמכותנו" בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות לא קיבלו את הדחייה ואת הכפירה בסמכותו לדין. "איננו שותפים לדעת היועצת הנכבדה, כי דחייה זו צריך שתשפיע עלינו, או לנטרל אותנו מסמכותנו. וכדי שלא יוותרו הדברים בחלל ריק יובהר, כי את מקור סמכותנו שאבנו מאותו מוסד אשר הקים בית דין זה, על-פי תקנונו, הוא זה אשר הקנה את הסמכות והוא זה שיכול להתירה", נכתב בהחלטת בית הדין.
בהתייחסו לטענת ערוץ 10 כי הוא אינו כפוף לסמכותו, כתב בית הדין לאתיקה: "מבחינתנו, אין נפקא-מינא בשאלה אם ערוץ 10 חבר במועצת העיתונות, אם לאו. שכן, מכוחו של ס' 39 לתקנון מועצת העיתונות, מוסמך בית דין זה לדון ולפסוק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית על-ידי עיתונים ועיתונאים, אף אם אלה אינם חברים במועצת העיתונות". בכך למעשה מודה בית הדין לאתיקה כי הוא פועל מכוח עצמו ועל-דעתו.
בית הדין נעלב בבואו לדון בתלונה, ציין צוות בית הדין כי הוא אינו מברר תלונות המתבררות בגוף שיפוטי או מעין משפטי, אך מנותק מהליכים מקבילים בגופי בקרה אחרים. המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, עו"ד יעל גרוסמן, חיוותה דעתה כי למרות תשובת הנציב, יש מקום לדון בתלונתו של ניצב איילון. בין היתר נטען כי לאיילון לא ניתנה לו האפשרות להופיע בפני "נציב התלונות הנכבד" [לשון ההחלטה]. בית הדין מסתמך על מכתבו של רוזן כטריגר לדון בתלונה תוך שהוא מצטט מדבריו את המשפט: "אין לי דרך לקבוע את מידת הצדק הפעור בין האמור בכתבה, שהייתה ביקורתית מאוד... לבין טענות הפרקליט המבקשות להגן על מרשו".
בית הדין לאתיקה נעלב מאי-ההכרה בסמכותו, ומכך שערוץ 10 אינו מוכן להידון בפניו. בהחלטתו הוא אף כותב רמז עבה וסתום באשר למידת הכבוד, ואולי אף יותר מכך, שהוא רוחש כלפי הערוץ: "באשר לעצם אי-ההופעה, הלא הבענו דעתנו בנושא זה בעבר, וכאז, כן עתה, סבורים אנו כי באי-הופעתו בפנינו, כבודו של הערוץ הוא העומד במבחן, שכן אנו את מכבדנו נכבד - ולא נוסיף על כך".
