המקרה הבא מלמד שלא כדאי לבזבז את זמנו היקר של בית משפט. אבייב אליושה הגיש לבית משפט השלום בבאר-שבע תביעה כספית כנגד חברת אופטיקת גולדנברג אדי, לאחר שלא היה מרוצה ממשקפיים.
לדבריו, שילם עבור המשקפיים 2,140 שקלים ויש להשיב לו את הסכום בתוספת פיצוי בגין נסיעות ועגמת נפש, 2,000 שקלים וכיסוי עלות תמלול קלטות של המפגשים בבית העסק של הנתבעת סך של 4,720 שקלים.
התביעה הוגשה במקור כתביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות בבאר-שבע, אך הועברה לבית המשפט השלום לאחר שאליושה ביקש להעיד מומחים לביסוס טענתו שהמשקפיים לא תאמו לנתוניו והוכנו עם צילינדר.
בדיון בפני השופטת מיכל וולפסון, הגיש אליושה חוות דעת רפואית, ובתצהיר עדות ראשית שינה את גרסתו המקורית וטען שהגיע לנתבעת עם משקפי ראיה מולטיפוקליים שהוכנו על-ידי חברה אחרת ולא התאימו לו, והוא פותה לרכוש זוג חדש מהנתבעת.
"למרות שני ניסיונות, אף זוג לא התאים לי". הנתבעת הודתה שאליושה הגיע עם זוג משקפיים, ולטענתה הכינה לו משקפיים חדשים לאחר בדיקה יסודית, אך הוא טען שאינם מתאימים, ומשכך הכינה משקפיים אחרים שגם אותם לא רצה. "הסכמנו להכין זוג שלישי ללא תשלום, בתנאי שהתובע ייגש לרופא עיניים וישלם את ההפרש עבור הזוג הראשון, אך הוא לא חזר אלינו".
לדברי השופטת, אליושה הגיש לבית המשפט לתביעות הקטנות בבאר-שבע 3 תביעות באותו נוסח, אך בשינוי שמות העסקים והסכום ששולם עבור זוג המשקפיים, וציין שהעסק הבא הכין משקפיים שתאמו לצרכיו ולראייתו. בסופו של דבר, התביעה נדחתה לאחר שנפסק שאליושה סתר עצמו ולא הוכיח שהנתבעת הכינה לו משקפיים שלא תאמו והיה בהם צילינדר, וכי חווה"ד שצירף לא התייחסה למשקפיים שהכינה הנתבעת.
"השתכנעתי כי התנהלות התובע הייתה חסרת תום לב ובנוסף התובע הצהיר הצהרות שקריות פעמיים. למרות שמדובר בתביעה בסכום קטן ומחלוקת לא מורכבת, נגזל זמן שיפוטי מעבר לפרופורציה של התיק כי ההתנהלות התובע בפני הייתה לא מכובדת ולא מאופקת, והוא התעקש לשלוט על ההליך למרות שהיה מיוצג, עד כדי השתלטות על האולם. אני סבורה שיש לקבוע הוצאות ריאליות בתיק זה. כי התובע התברר להיות תובע סדרתי העובר מעסק לעסק, ומתיק לתיק".
אליושה חויב לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקלים.