שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, שלחה (יום ד', 2.12.09) את הנהלת אפריקה ישראל ואת מחזיקי האג"ח שלה לנהל משא-ומתן להתוויית הסדר ארגון החובות. אלשיך הורתה לצדדים זמן לנהל את המו"מ ולהגיע להסכמות עד ל-20 בדצמבר. המאבק הגיע להכרעת בית המשפט, לאחר שמחזיקי האג"ח מסדרה ט' של אפריקה ישראל, שכבר אמורה הייתה להיפרע במלואה, דורשים לקבל את מלוא כספם, בהיקף של כ-550 מיליון ש"ח. באחרונה החזירה אפריקה לבעלים רק את הריבית על החוב, אולם לא את הקרן עצמה. כמו-כן, לפני כשלושה שבועות הגישה אפריקה ישראל בקשה לאישור הסדר החוב שגיבשה עם חמשת הגופים המוסדיים הגדולים. מחזיקי אג"ח ט' התנגדו גם לאישור הסכם זה. אפריקה ישראל כבר הודיעה כי היא מעוניינת לכנס את כל מחזיקי סדרות האג"ח לאסיפה אחת, מה שימנע ממחזיקי אג"ח ט' לסכל את אישור ההסדר באסיפות הנושים.

עו"ד עמית פינס: "רק אג"ח ט' תוקעים אותנו"

עורכי-הדין של אפריקה ישראל טענו בפני בית המשפט כי החברה מצויה על-סף חדלות פרעון ולכן יש לראות בכל מחזיקי סדרות האג"ח, כולל בעלי סדרה ט', כבעלי חוב במעמד שווה ולכנסם לאסיפה אחת. עו"ד עמית פינס, אשר ייצג את אפריקה ישראל בדיון, אמר לשופטת כי "עומד בפנינו הסדר לא שגרתי מהרבה בחינות ולכן הגענו למתווה עם כ-93% ממחזיקי האג"ח ואנו מבקשים לאשר אותו באסיפה אחת. החברה אינה רואה עין בעין עם הטיעונים של אג"ח ט'". עו"ד פינס אמר לבית המשפט כי "לבעל השליטה לב לבייב יש ערך מוסף בניהול החברה. הוא תרם להסדר ודולל באחזקותיו. ההסדר הוא מלאכת מחשבת של איזון של כל האינטרסים". עו"ד גיא גיסין, המייצג את בעלי אג"ח ט', פנה לאלשיך וציין כי במקביל להודעת אפריקה על הסדר חוב, הציגה האחרונה דוח לרבעון השני בו טענה כי ביכולתה לפרוע התחייבויותיה שנתיים קדימה. "אחרי שהעלנו טענות, אפריקה צירפה הערת עסק חי לדוחות הרבעון השלישי", ציין גיסין. השופטת אלשיך אמרה לו בתגובה, כי נראה שנציגות אג"ח ט' רואה בעצמה "בועה המנותקת ממצבה של אפריקה. תגידו תודה שאפריקה לא הלכה להקפאת הליכים כי אז הייתם מייחלים להסדר. אתם רוצים להיפרע ולא איכפת לכם מה יקרה לשאר האג"חים בעוד שנתיים". עו"ד ליפא מאיר, המייצג את שאר בעלי קבוצות האג"ח מול אפריקה, אמר כי מבחינת דיני חדלות הפרעון אג"ח ט' הוא שוויוני, שכן הוא היה צריך להיפרע לפני שנה. "הוא היה באותו מעמד כמו כולם. הוא נושה לא מובטח שהחוב שלו לא נפרע. ברגע שיש לנו זכות לפרעון מוקדם, ברגע שהחברה לא סולבנטית, אין מחלוקת שיש לנו זכות להעמיד את החוב לפרעון מיידי ולא עושים את זה כדי שכל אג"ח לא תוקפאנה וכדי שאנשים יוכלו להמשיך ולסחור", הסביר.