יצחק עמית תבע את עיריית ירושלים ואת איילון חברה לביטוח בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בעיר עקב תאונת דרכים. מכתב התביעה עלה שביום 1.2.09, במגרש חניה ברחוב ברל לוקר בשכונת פת בירושלים, אירעה התנגשות בין מכוניתו של עמית לבין משאית לפינוי אשפה של עיריית ירושלים. כתוצאה מההתנגשות רכבו של עמית ניזוק.
לדבריו, הוא נסע בנתיב הימני שבצד הימני של מגרש החניה מתוך כוונה לצאת ממגרש החניה לכביש הראשי ולא הייתה מחלוקת שראה את המשאית במקום. "העוזר של נהג המשאית סימן לי להמתין וסימנתי לו בחזרה שאני ממהר, וביקשתי שיאפשר לי לעבור". לטענת עמית, מאחר שנותר די מקום למעבר, הוא התקדם, נסע ישר וכשעמד לפנות שמאלה כדי לצאת ממגרש החניה ובהיותו במצב של עצירה, התקדמה המשאית ופגעה בדלת השמאלית של מכוניתו.
בכתב ההגנה ביקשו הנתבעות לדחות את התביעה. לטענתן, עמית התרשל כשלא נשמע להוראותיו של עוזר נהג המשאית (המכוון) להמתין ומשכך, רובצת עליו רשלנות תורמת של 100 אחוז. עוזר הנהג הדגיש שלא הבין מה סימן עמית, והתרשם שמדובר בתנועה המביעה חוסר סבלנות. "התובע לא נענה לסימן שלי לעצור את מכוניתו, והמשיך בנסיעה, וכך פגע עם מכוניתו בגלגל הקדמי-ימני של המשאית". הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה.
השופטת תמר בר-אשר צבן דחתה את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את עמית בהוצאות משפט. "אין מחלוקת שהמכוון סימן לתובע לעצור את נסיעתו עד אשר תשלים המשאית את נסיעתה לאחור ואת פינוי מכולת האשפה. כך גם אין חולק שהתובע מיהר באותו בוקר, ושלא נענה לסימון לעצור. אין מחלוקת גם שהתובע העריך שיש די מקום בין המכוניות החונות לבין המשאית, שמאפשר לו לעבור עם מכוניתו לצד המשאית, ולכן עבר על-אף שהורו לו שלא להמשיך בנסיעה, ובניגוד להוראת המכוון.
"מאחר שהתובע בחר להמשיך בנסיעה, נטל על עצמו את הסיכון שהמשאית תמשיך אף היא בנסיעתה לאחור, ובכך עשויה להיגרם התנגשות בין שני כלי הרכב. כך בייחוד לאור העובדה שהיה ברור ששדה הראייה של נהג המשאית מוגבל. בשל גודלה של המשאית והגבלת שדה הראייה של הנהג, הסתייע נהג המשאית במכוון. בנסיבות אלו, שבהן התובע לא וידא שנהג המשאית רואה אותו ואף עוצר, נטל התובע סיכון שלא ייראה על-ידי נהג המשאית, והדבר עלול להביא להתנגשות בין שני כלי הרכב.
"לאור גרסתו של התובע עצמו, לא נותר אלא לקבוע כי משבחר להתעלם מהוראותיו של המכוון של המשאית, הרי שהוא אחראי לנזקים שנגרמו למכוניתו כתוצאה מכך שלא נשמע להוראותיו".