באנו שניים ל'רובינשטיין'. שני קרניבורים מהסוג שלא הייתם רוצים למצוא מסתובבים על יד הרפת שלכם. עצים בשבילנו הם בסך-הכל הכנה לפחמים ולפחות אחד מאתנו עדיין מייחל ליום בו ימציאו משחת שיניים בטעם כבד אווז.
כבר בכניסה למסעדה ברור היה שאנחנו בבית, כשאת פנינו קיבל מקרר מעדניה שקוף ובו תצוגת אופנה של נתחי בשר מופלאים. בשר מעצבים. אחד מאתנו הסדיר נשימה. התיישבנו מורעבים. על מבצע אמצע השבוע, הכולל רשימה אין סופית של בשרים יחד עם מנה ראשונה וקינוח ב-98 שקל בלבד - ויתרנו. זו ללא ספק אחת ההצעות המשתלמות שראינו בזמן האחרון, אבל לאחד מאתנו יש בעיה עם ציות למסגרות.
העיצוב ברובינשטיין נכון. הקירות מחופים בחלקם בלבנים ובחלקם בטיח מעוצב, לצד הבר ניצבת מעשנת ברזל בגודל הדירה היפואית של אחד מאתנו והתאורה רכה אך לא עמומה מדי. למסעדת בשר זה בדיוק העיצוב הנכון. הכל יפה, אך שום דבר לא יסיט את דעתך מהעיקר.
את שאריות הקור שהבאנו מבחוץ ניערנו בעזרת מרק בצל כהה (19 שקל), מפולפל ובעל טעם עמוק כל כך של יין, שיכול היה בקלות להילגם על יד הבר. נהדר. את בחירת המנות הראשונות הותרנו למלצרית, וזו לא אכזבה: את קרפצ'יו הסינטה (38 שקל) המצוין טרפנו במהירות שוודאי שברה שיא או שניים,
והבטנו, שטופי תאווה, בצלחת הבייבי ריבס (29 שקל). צלעות לבן משוחות ברוטב שזיפים ולמון גראס, מהסוג שגורם לך לקלל את מי שהמציא את נימוסי השולחן. זו מנה טובה כל כך, שאילו רק יכולנו היינו מתמרחים ברוטב ומוצצים את העצמות ברעש כה רב, עד כי אשתו של אחד מאתנו הייתה משאירה אותו לישון מחוץ למערה.
חשבנו שהטוב ביותר מאחורינו. אחד מאתנו טען שאין סיכוי שפלטת הנקניקים (39 שקל) המיוצרים במקום תהיה טובה יותר. השני לא ענה לו, רק לעס פרוסת נקניק וגירגר. סלמי פפר, נקניק הונגרי והרץ אחד מופלא. כל כך מופלא, שאחד מאתנו טען שלו מוצרט היה מבין גם בבשר, הוא היה מלחין את הנקניק הזה. השני גנב לו בינתיים את הפרוסה האחרונה.
חיוכה של המלצרית סיפר יותר מכל על ההנאה שהייתה שפוכה על הפנים שלנו. חייכנו בחזרה, קצת אליה ובעיקר לאנטרקוט (98 שקל) שהניחה על השולחן. 300 גרם של טעם. נתח מצוין, לא שומני מדי, כזה ש'עונה לך ונותן פייט. מידת הצלייה הייתה בדיוק כמו שביקשנו וסוף סוף אחד מאתנו שתק.
על נתח אסאדו העגל (89 שקל) כבר התחוללה מלחמה קטנה. מנה ענקית של נתח עסיסי שנצלה במשך שעתיים וחצי בתנור, מצופה בגרגירי חרדל ולאחר מכן נח על הגריל לתוספת טעם מעושן. מתחתיו נחו ירקות צלויים, אבל לא נתנו לזה להפריע לנו. לאוהבי בשר אמיתיים זו מנה שהיא מעבר למילים, לאחד מאתנו היא שירה.
את כל תאוות הבשרים הזו סיימנו בשלושה קינוחים טובים: טירמיסו (26 שקל) שהוגש בכוס שמפניה, סופלה שוקולד (34 שקל) עם גלידת וניל ופאי תפוחים (32 שקל) מצוין עם כדור גלידת וניל. אלו, יחד עם אספרסו טוב, סיימו ערב נהדר במסעדה נהדרת.
בחוץ, עם הסיגריה שאחרי, אחד מאתנו טען שזה מסוג המקומות שגורמים לך לרצות להתחתן עם המלצרית ולגור עם השף, או להיפך. השני רק בדק דופק וחייך.
