שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ורדה אלשיך, נתנה (יום ב', 14.12.09) הזדמנות אחרונה ל
אלי רייפמן בטרם ישוב למאסר.
השופטת קבעה, כי עליו להגיש דוחות בנוגע להקדמות העברת מניות אמבלייז למנהל המיוחד, עו"ד איתן ארז, ולהצטייד במסמכים מקוריים של חברות הנאמנות שלטענתו מחזיקות במניותיו, וזאת עד ל-6 בינואר, כארבעה ימים לפני מועד הדיון הבא בעניינו.
אלשיך כתבה בהחלטתה כי "אמנם אין אני מצפה בהכרח כי עד למועד הדיון הבא תושלם חשיפתן של כל המניות (אף כי ייתכן מאד והיינו מגיעים לכך זה מכבר, לו היה החייב פועל כדין), אך בהעדר התקדמות משמעותית, אמיתית ומגובה בעובדות וראיות (להבדיל מהבטחות ושאר מלל גרידא), הרי שייתכן מאוד כי בסיומו של הדיון הבא יישלח החייב פעם נוספת למאסר".
השופטת ציינה כי לכאורה, אין פתרון קל ונוח יותר מהחלטה אשר תשיב את רייפמן לתקופה ארוכה נוספת למאסר בעודה חוזרת ומבהירה את דעתה על התנהלותו: "לא זו בלבד שאין אני נסוגה מכל אשר אמרתי בעבר אודות חייב זה, חייב אשר עולה בתחכומו ובדרכיו הנפתלות על רוב-רובם המוחלט של החייבים הרבים בהם נתקלתי בעבר. אירועי התקופה האחרונה אך חיזקו, לצערי, את הרושם כי טרם הפנים מהותם של ההליכים בהם הוא נתון, והוא עודו משחק 'משחק כפול' - להלכה, נכון לכל שיתוף פעולה, ובפועל מתנהל באורח שונה".
אלשיך מתחה ביקורת נוקבת על אופן ניהול הטיפול באיתור המניות עד כה, בהגיבה על טענותיו של רייפמן על חוסר זמן לביצוע המשימה. היא כתבה כי "אף אם אין בחוק איסור מפורש, קשה עד מאד לקבל את הדרך בה נוהג חייב זה - ולא בפעם הראשונה - לבלות עיתותיו בראיונות חושפניים (שלא לומר, לעיתים אף על גבול זחיחות הדעת) לתקשורת, ולשאת הרצאות המוניות בפני תלמידיו בחוגים שונים, אשר בהן אין הוא מסתפק בלימוד קבלה גרידא, אלא 'משעשע את הקהל' בהפרחת עקיצות בוטות במנהל המיוחד - בפעם זו, על-ידי השוואתו המפורשת לוירוס, זאת כאשר מתיר החייב לעצמו להעלות טענות הנוגעות לקוצר הזמן וחוסר הזמן בו הוא נתון, עקב המגבלות שהוטלו עליו עם שחרורו, ואשר נועדו להבטיח כי לא ימלט מן הארץ!".
לדברי השופטת, אם אכן סובל רייפמן ממחסור בזמן פנוי לשם טיפול באיתור המניות, הרי שלפני שניתן יהיה להתחיל ולשקול התפשרות על מגבלות כגון התייצבות בתחנת המשטרה, היה עליו להתמקד במשימה אשר בשלה שוחרר, בטרם שהוא מכין הרצאות ומבלה שעות רבות, כמחצית היום, בהעברתן.