מצב הרוח של הרופא משפיע על כמות מרשמי התרופות וההפניות המקצועיות שהוא רושם. כך עולה ממחקר שהוצג לפני כשבוע בכינוס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
המחקר הוצג על-ידי פרופ' תלמה קושניר, מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 188 רופאים ראשוניים מהקהילה - רופאי משפחה, ילדים וכלליים.
נתוני המחקר מצביעים על כך שלמצב רוח טוב או רע של הרופא, יש השפעה משמעותית על התנהגותו למטופל. על-פי הממצאים, בימים בהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב, הוא מדבר יותר עם המטופלים, אך עם זאת הוא רושם פחות מרשמים לתרופות, פחות הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות, וכן פחות הפניות לרופאים מומחים.
לעומת זאת, נמצא כי בימים בהם הרופא סובל ממצב רוח רע/עייף/עצבני, הוא מדבר פחות עם המטופלים, אך רושם יותר מרשמים לתרופות, יותר הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות, ויותר הפניות לרופאים מומחים.
התשישות מכריעה מהממצאים עולה, כי השפעת מצב הרוח על ההתנהגות אצל רופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה, היא חזקה ובולטת יותר מאשר בקרב רופאים הסובלים מתשישות ברמה נמוכה. כמו-כן, נמצא כי אצל הרופאים התשושים נמצאו פערים והבדלים משמעותיים יותר בהתנהגות בין הימים בהם יש להם מצב רוח טוב לימים בהם יש להם מצב רוח רע. זאת ועוד, הרופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה, נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסובלים מתשישות ברמה נמוכה.
לדברי פרופ' קושניר, "הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים, מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו. מנגד, מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך ועשוי לסייע בשליטה על עלויות הטיפול. גם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש על-פי ממצאי המחקר מחיר גבוה - רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות".
