בנצרת הקדומה התגלו לראשונה שרידי בית מגורים מהתקופה הרומית הקדומה (מאה 1 ו-2 לספירה). מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ירדנה אלכסנדר, אמרה כי הממצא הינו בעל חשיבות עליונה, מאחר שהוא חושף לראשונה בית מהכפר היהודי נצרת, ובכך שופך אור על אורח החיים אז.
"המבנה שמצאנו קטן וצנוע, וסביר שאפיין את צורת המגורים בנצרת בתקופה זו. מן הכתובים המעטים ידוע, שנצרת של המאה ה-1 לספירה, הייתה כפר יהודי קטן, המצוי בתוך עמק". לדברי אלכסנדר, עד כה נמצאו בנצרת מספר קברים מתקופת ישו הנוצרי, אך לא נמצאו שרידי יישוב המשויכים לתקופה זו.
בחפירה נחשף קיר רחב וגדול מהתקופה הממלוכית (המאה ה-15 לספירה), ש"חלש" ו"ניצל" קירות של מבנה קדום. מבנה זה מורכב משני חדרים ומחצר שבה בור מים חצוב לאגירת מי הגשמים. הממצאים במבנה היו מעטים, וכללו לרוב שברים של כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הראשונה והשנייה לספירה). כמו כן, נמצאו כמה שברי כלי אבן גיר ששימשו רק את היהודים בתקופה זו, מאחר שכלים אלו לא קיבלו טומאה.
בור חצוב נוסף, שהכניסה אליו הייתה ככל הנראה מוסווית, נחפר. בתוכו נמצאו מעט חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. להערכת אלכסנדר, על-סמך חפירות אחרות אותן ניהלה בכפרים אחרים בסביבה, בור זה ככל הנראה נחצב במסגרת ההכנות של היהודים להתגוננות בזמן המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים (67 לספירה).
בחפירות ארכיאולוגיות מעטות שנערכו בעבר בנצרת הצפופה, נחשפו מספר מערות קבורה מהתקופה הרומית הקדומה, הנמצאות בסמוך לשטח המיושב.