בית משפט העליון הורה (יום ג', 22.12.09) למשטרה לקיים פגישה עם מנהל מכון המקדש יהודה גליק, כדי להסדיר סופית את תנאי עלייתו להר הבית. השופט רובינשטיין קבע כי הצדדים ייפגשו באחד משלושת התאריכים בין השלושה לחמישה בינואר.
ההחלטה ניתנה בבקשה לבזיון בית המשפט שהגיש הרב יהודה גליק באמצעות בא-כוחו עו"ד אביעד ויסולי, בטענה כי המשטרה אינה מיישמת החלטת בית המשפט לאפשר עלייתו להר הבית "כמו לכל היהודים". גליק טען כי המשטרה אינה מאפשרת את העלייה, ואף נמנעת מפגישה עימו להסדרת הנושא, למרות שחתם על התחייבות לעמוד בתנאי המשטרה, וחתם פעם נוספת על מסמך "נסיגה" מהסתייגויות שהביע על המסמך הראשון. כאמור הוא הגיש בקשה על בזיון בית המשפט נגד המשטרה.
על המשטרה להיות קשובה המשטרה מצידה טענה כי מסמך ההתחייבות של גליק אינו מספק, שכן הוא נקט בו בלשון "מסתייגת ומתחכמת" ועליו לחתום פעם שלישית על מסמך שבו יבוטלו ההסתייגויות. עוד טענה המשטרה כי קיים חשש שגליק יפר את הסדר ויגרום ל"סיכון הידרדרות".
כאמור בהחלטה, הורו שופטי בית המשפט
אליקים רובינשטיין,
סלים ג'ובראן ו
חנן מלצר למשטרה להפגש עם העותר בתאריכים אותם הציעו, ולאחר חתימה על התחייבות נוספת לאפשר לו לעלות להר הבית "ככל יהודי אחר". רובינשטיין כתב בהחלטה כי "על המשטרה להיות קשובה לכך שככל שימלא העותר אחר התנאים יינתן לו לעלות להר הבית".
השופט מתח ביקורת על העותר, "עליו להחליט היטב אם מבקש הוא לאכול ענבים או ללקות מן השומר". אם רצונו לעלות להר הבית ולא "חיכוך עם המשטרה", כתב השופט, ש"יעמוד בתנאים" שהציבה המשטרה - חתימה על עוד התחייבות, "נוכח רגישות הר הבית אין מקום למנוע כי תהיה חתימה נוספת על ההתחייבות".
בית המשפט מתבקש להיות גננת ביקורת נמתחה על התנהלות הצדדים בפרשה. רובינשטיין כתב כי בית המשפט "מתבקש לפעול כגננת ולהחליט, מה שאין בכוחו על-פי דרכי עבודתו מי צודק בשאלה האם טילפן העותר ביום פלוני ונקבעה לו פגישה או שמא לא. דבר זה לא יצלח".
הוא הוסיף, "אין לשאת עוד את ריבוי הניירות וההתעסקות בכך, והעסקת בית המשפט על לא צורך, ואיננו יודעים מי נהנה מכך - אנו לא, מכל מקום".
בהחלטה כותב רובינשטיין כי "נושא חשוב כמו העליה למקום קדוש מקדושים כהר הבית הופך לסאגה של טענות הדדיות חסרות חשיבות... דבר שבלשון המעטה אינו מוסיף כבוד לבית המשפט ולא לעותר. בושנו למקרא הדברים ויבושו הכל".
