"במספר היבטים, המחקר מעלה שאלות רבות יותר מאשר תשובות. מה זה בדיוק? האם ניתן להתעלם מהגבלת הקלוריות הקיצונית, החשיפה לפתוגנים, הלחץ הפסיכולוגי או מכל אלו יחד?", שואל לורנזו כהן, ראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הסרטן אנדרסון שבאוניבריסת טקסס ביוסטון. הוא ציין כי היו הבדלים עצומים בחוויות של אלו ששרדו את המלחמה באירופה. המחקר כלל יהודים ישראלים שנולדו באירופה בין השנים 1920 ל-1945 והיו תחת הכיבוש הנאצי. חלקם חיו בגטאות, חלקם הסתתרו, ואחרים שרדו את מחנות העבובה ואת מחנות ריכוז.
גם בוני איי. מקגרגור, פסיכולוג קליני מהמרכז לחקר הסרטן פרד האצ'ינסון שבסיאטל, שחקר את הקשר בין לחץ לתפקוד חיסוני, אמר כי "קיים גיוון מאד גדול... זה מאד מטושטש". יחד עם זאת ציין כי הקשר בין חוויות המלחמה לשיעור גבוה יותר של סרטן הוא חזק ביותר, וכדבריו "אין זה מפתיע".
מחקרים קודמים שעסקו בשיעור הסרטן בקרב ניצולים שסבלו מרעב חמור במהלך מלחמת העולם השניה הניב תוצאות מעורבות, כשנורבגים שחוו תקופות קצרות של הגבלת קלוריות היו בסיכון נמוך לסרטן המעי הגס, וניצולים הולנדים שסבלו רעב חמור היו בסיכון גבוה יותר לסרטן השד.
מחקר חדש שנעשה על יהודי אירופה גילה כי מספר מקרי הסרטן בקרב ניצולי המלחמה עלה במידה ניכרת ככל שהניצולים היו צעירים יותר.
בקרב נשים שנולדו בתחילת שנות הארבעים, ועברו את המצבים הקשים ביותר, שיעור מקרי סרטן השד היה גבוה פי 2.4 בהשוואה לנשים בנות גילן שהיגרו לישראל במהלך המלחמה. בקרב גברים שנולדו בסוף שנות השלושים שיעור מקרי סרטן המעי הגס היה גבוה פי 1.75 בהשוואה לעמיתיהם שהיגרו מוקדם יותר.
התוצאות מראות כי לחוויות ולחשיפות בשלב מוקדם בחיים, כולל למצבים טרום לידתיים, יש השפעה ארוכת טווח על דפוסי הגדילה ועל המערכת האנדוקרינית, כמו גם על התגובות ההתנהגותיות שעלולות להעלות את הרגישות למספר מחלות, כתב ד"ר ברחנא.
"אנשים שהיו מבוגרים באותה תקופה היו פחות רגישים בשלב מאוחר יותר" הסבירה ד"ר מקגרגור. לעומת זאת, אלו שנחשפו ללחצים פסיכולוגים וללחצים פיסיים קשים וקיצוניים בגיל הינקות הצליחו הרבה פחות להתמודד עם הלחץ "חיו איתו וחוו אותו שוב בחלק גדול מחייהם".
