בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק (יום ב', 28.12.09) על-הסף מחצית מתביעת דיבה, שהגישו חברות שלטי הפרסום נורסטאר מדיה בע"מ ומשה נור נגד העיתונאי אברי גלעד, בגין דברים קשים אותם הטיח בשידורי הרדיו והטלוויזיה נגד תעשיית השילוט, בהקשר למאבק "הירוקים" נגד פרסום חוצות בנתיבי איילון.
התביעה הוגשה על ארבע אמירות נפרדות ולגבי שתיים מהן נקבע שאין בהן כל דיבה, כגון האמירה ששלטי החוצות הם "מבנים בגודל רב-קומות בינוני, שעליו בדרך כלל מרוחה איזו נרתיקנית, בפוזה מגרנית וגורמת לנוסע להביט בה ובדדיה במקום בדרך ובצדדיה, היית אומר". עוד נקבע, שאין שאמירה מעין זו אינה יכולה להיחשב כתאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות,כטענתו של ב"כ נור, עו"ד גדיאל בלושטיין. רשם ביהמ"ש המחוזי, חגי ברנר, כתב בהחלטה כי מדובר ב"דימוי הומוריסטי שאינו מבזה איש (זולת את אותה אישה אלמונית שתמונתה מופיעה על גבי השלט)".
שמן מטפטף נדחתה בקשתו של גלעד, שיוצג על-ידי עו"ד צבי כהנא, לסלק על-הסף גם את חלק התביעה שהתייחס לשתי אמירות בדבר "שמן שמטפטף" מגלגלי תעשיית השלטים לפוליטיקאים מסוימים, שתמכו בהתלהבות במסע הפרסום של חברות השילוט לתיקון החוק שאסר על פרסום חוצות בכבישים בין עירוניים, לרבות נתיבי איילון. הגם שהפוליטיקאים הללו לא הגישו את התביעה וחרף העובדה שגלעד לא נקב בשמה של נור או בשם ספציפי כלשהו מבין הגורמים הפעילים בתעשיית השילוט.
הרשם ברנר קבע, שיש לתת לנור את יומם בבית המשפט ולאפשר להם להוכיח בראיות שאדם סביר היה מייחס להם את "שימונו" של חבר הכנסת שבשמו נקב גלעד. עם זאת אמר הרשם, כי סכום הנזק הנתבע נראה מופרז ביותר וכי נור בהחלט יתקשו לבסס את הנזק הנתבע, במיוחד לנוכח סילוק על הסף של התביעה לגבי שניים מבין ארבעת הפרסומים. הרשם הוסיף הערה לתובעים:
- "ראוי גם להזכיר כי תביעת לשון הרע לא נועדה להלך אימים על הנתבע באופן שתוגש נגדו תביעת ענק בלא כל הצדקה עניינית, רק משום שידו של התובע משגת לשלם אגרה".