"מנתוני משטרה שהועברו לי נמסר כי כיום יש בישראל 350,000 אנשים שחיים בארץ עם תעודות זהות מזויפות. מדובר בעבריינים, זונות, סמים, מחבלים שחיים כאזרחי המדינה ובאמצעות התעודה המזויפת שברשותם יכולים לעשות פעולות בשמו של אדם, כגון: לקיחת משכנתא, למכור את הבית, לעשות עבירות תנועה וכהנה וכהנה"., אמר היום (ה', 31.12.09) חבר הכנסת,
מאיר שטרית, בדיון של ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין.
את עמדת הלשכה ייצג יו"ר הוועדה, עו"ד דן חי, אשר סקר בקצרה את משנתה של הלשכה אשר מתנגדת לחוק הפוגע, לטענתה, פגיעה אנושה בזכותו היסודית של כל אדם לשמור על צנעת חייו ועל פרטיותו "אנחנו התנגדנו למאגר הביומטרי בעיקר בשל טעמי פחד של פריצה ודליפה של המאגר", אמר עו"ד חי. "התרענו בפני כל סמכויות האכיפה אשר קיימות בחוק. מדובר בסמכויות רחבות מאד, אשר בשל פריסתן הרחבה עלולות ליצור מצב של ’הפקרות’ במאגר ועקב כך לגרום לזליגה של נתונים אישיים ביותר אודות כל אזרחי המדינה", הוסיף.
שטרית מצידו, דיבר על נחיצותו של המאגר "כל יום שעובר בלי תעודת זהות ביומטרית זהו יום סכנה לאזרחים ולפרטיותם. לא ניתן להסביר זאת בשתי מילים. זהו נושא מורכב ולעומת זאת מאד קל לתקוף אותו. התקשורת מגמתית מאד בנושא הזה למרות שהיא לא תמיד מבינה במה דברים אמורים".
הח"כ הסביר כי לתעודות הזהות הביומטריות יש כעשרה מנגנוני הגנה שנועדו למנוע זליגה של מידע מן המאגר והציג בפני הנוכחים תעודה ביומטרית לדוגמה.
שטרית אף התייחס לחששות שהמאגר ייגנב או יזוייף "בארץ קיימים מאגרי טביעות אצבע רבים שלגביהם ההתנגדות הציבורית והתקשורתית הינה פחותה לאין שיעור לעומת המאגר הביומטרי. כך, קיימים מאגרי טביעות אצבע במשרדי הביטוח הלאומי, בבנקים, בצבא, בקופ"ח מכבי. קיימים מאגרים אף יותר רגישים כמו מאגרי המוסד, השב"כ, משרד רה"מ, המשרד לאנרגיה אטומית. המאגר הביומטרי יהיה יותר מוגן מהם ואם הם לא נפרצו קל וחומר שהמאגר הביומטרי לא ייפרץ גם הוא", טען.
