"אתה בלוף תל אביבי קלאסי שקם בבוקר ערום לבד" (אלירז חושב שהג'ננה של סער היא הזמן המתאים לניתוח פסיכולוגי של מצבו הקיומי) כדי שלא נרגיש בחסרונו של יוסף (בכל זאת, זה כמה ימים שאף אחד לא נובח על הירח),
האח הגדול דאג לכונן שבוע הודו בבית. במסגרת שבוע הודו נאלצו הדיירים ללבוש תלבושות הודיות מסורתיות, שנראות כמו סתם חולצות פסים; האח הגדול, מצידו, דאג למלמל משפטים חוזרים ונשנים על סובלנות, אהבה, שלווה ושקט, בתקווה שאף אחד מהמתמודדים לא מספיק יציב נפשית כרגע כדי להתייחס אל המילים האלה ברצינות.
כעת ניתן לומר, שהניסוי אכן הצליח: דיירי הבית, ואפילו הנורמטיביים שביניהם, לא מצליחים לענות לשאלה "מה שלומך" ביותר מ"אין לי מושג, האמת" (פריצה דרמטית בבכי). איך זה קרה? הזמן עושה את שלו, התסכול המיני לא מיטיב עמו, וכך הפך הבית כר לקללות ושאגות גבריות מהסוג שלא נחזור עליהן כאן, כדי לא לעודד את ההייפ. האנרגיות השליליות נותבו למשימת הויפאסנה האקטיבית-דינמית, במסגרתה הונחו הדיירים לכעוס, לצחוק, להשתטות ולאהוב. למעשה, מדובר בסיכום די מדויק של כל מה שהם עושים גם ככה. רק בלי הצחוק והאהבה.
במשימה הבאה, משימת שחזור הקליפ הבוליוודי, הדיירים דווקא הצליחו יופי, לא בגלל שהם אוהבים שיתופי פעולה כמו בגלל שהדבר היחיד שלא חסר בבית, חוץ משנאת חינם אולי, הוא תחרותיות. התוצר היה מרשים לכאורה, ועל כן הוקרן לנו פעמיים - פעם אחת סתם כך, פעם שנייה מנקודת מבטם של הדיירים. נחמד, קליל, בנאלי, ומכל מקום, שום דבר שלא יכולתם למצוא בכמויות גדולות יותר ובאיכות טובה יותר ביוטיוב הקרוב לבתיכם.
לקראת סוף התוכנית נודע לדיירים כי בשבת הקרובה יודחו מהבית שניים מהם, ולא אחד. אני יודעת, למרות ההכרזות על הדחה "מפתיעה" ו"שונה", לא מדובר בבשורה מאוד מרגשת; אפילו הדיירים לא הנידו עפעף לשמעה, ועבורם זה דווקא אמור לשנות. מה שכן, מדובר בהזדמנות חד-פעמית להיפטר סימולטנית הן מההתחנחנויות של איילה והן מהאגרסיביות המ"פניקית של סער, ולשלוח אותם למישור שבו באמת יהיה מעניין לפגוש אותם כרגע - במציאות. הרי, בואו נודה בזה. הם לא מתכוונים לספק שום דבר מרעיש יותר מנשיקת האמת או חובה שכבר ראינו. במציאות, לפחות יהיה עליהם להישיר מבט לעבר המשימה המרתקת באמת - התמודדות עם בת זוגו של סער, שנאלצה לספוג לא מעט פדיחות בגין שניהם. נראה איך הכישורים שהם רכשו בסדנת הויפאסנה יעבדו להם שם.
