האישה שקראה תיגר על הנאצים ועזרה למשפחת פרנק בזמן השואה מתה בגיל 100. כך דיווחה (יום ג', 12.1.10) סוכנות הידיעות AP על-פי דיווח של מוזיאון אנה פרנק. חיס מתה ביום שני באמסטרדם.
מיפ חיס הייתה במקצועה מזכירה והיא סייעה לאנה פרנק ולבני-משפחתה וליהודים אחרים במשך שנתיים. היא הייתה בין האחרונים שסיפקו לדירה שבה הוסתרו אנה, אחותה, הוריה וארבעה יהודים אחרים מזון וספרים. היא אף עזרה להציל את יומנה של אנה פרנק. אתר האינטרנט שלה דיווח כי היא מתה לאחר מחלה קצרה. מטז'ה מוסטאר, דוברת מוזיאון אנה פרנק, אישרה את הדיווח אולם לא מסרה פרטים נוספים.
לאחר שמלשינים גילו את מקום הימצאה של המשפחה, והנאצים הגיעו כדי לשלח אותם למחנות הריכוז, חיס אספה את יומניה של אנה ונעלה אותם במגירה. היומן, שניתן לאנה ביום הולדתה ה-13, עוקב אחר חייה מ-12 ביוני 1942 ועד 1 באוגוסט 1944.
חיס סירבה לקרוא את הספרים ואת הכתבים שהותירה אנה משום שחשה שפרטיותה קדושה. מאוחר יותר, העידה כי אילו הייתה קוראת בהם, הייתה צריכה לשרפם משום שהיו בהם דברים בכדי להפליל את המסייעים.
לא ביקשה הוקרה על מעשיה אנה פרנק מתה בגיל 15 ממחלת הטיפוס בברגן בלזן במרס 1945, שבועיים לפני ששוחרר המחנה. חיס השיבה את היומן לאביה, אוטו פרנק, היחיד מבני המשפחה ששרד את המלחמה. הוא פרסם את היומן בשנת 1947.
לאחר פרסום היומן, נטלה חיס חלק במיזמים לעידוד סובלנות. היא הצטנעה ביחס לעזרתה למשפחת פרנק כאשר זכתה בהוקרה בשל כך, ואמרה כי לו יכלה הייתה מצילה את כל היהודים בהולנד הכבושה. "זה כה לא הוגן. רבים אחרים עשו דברים דומים ואף מסוכנים מאלה". כך כתבה בדואר אלקטרוני לסוכנות הידיעות AP מספר ימים לפני ש
חגגה את יום הולדתה בפברואר האחרון.
יומנה של אנה פרנק הפך לספר השואה הפופולרי הראשון, ונקרא על-ידי מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם, ב-65 שפות.
"אינני רוצה להיחשב כגיבורה" חיס זכתה בתואר חסידת אומות עולם שניתן לה מטעם מוזיאון יד ושם. היא אף זכתה להוקרה מצד ממשלת גרמניה, בתואר אבירות מהמלכה ביאטריקס של הולנד וממוסדות חינוך. "אינני רוצה להיחשב כגיבורה", אמרה באחת הפעמים בשיחת צ'אט שקיימה עם ילדים בשנת 1997. "תדמיינו לעצמכם שאנשים צעירים היו גדלים בתחושה שהם חייבים להיות גיבורים על-מנת לעשות מעשה אנושי".
"אני פוחדת שאיש לא היה לעולם עוזר לאנשים אחרים, משום שמי גיבור? אני לא. הייתי רק עקרת בית רגילה ומזכירה".
חיס נולדה ב-15 בפברואר 1909 בוינה, אוסטריה, ועברה להתגורר באמסטרדם ב-1922 מחמת הרעב. היא חיה עם משפחה מארחת שהדביקה לה את כינוי החיבה מיפ. בשנת 1933 היא הפכה למזכירתו של אוטו פרנק שניהל עסק לממכר תבלינים. לאחר שסירבה להתגייס לארגון נאצי בשנת 1941, היא ניצלה מגירוש לאוסטריה בכך שהתחתנה עם חברה ההולנדי, יאן חיס. ביולי 1942 אוטו פרנק ביקש ממנה להסתיר את בני משפחתו באגף שמעל המחסן של החברה שלו בפרינסנגראכט ולהביא להם מזון וציוד.
"עניתי: 'כן, כמובן'. היה זה הדבר הטבעי ביותר עבורי. יכולתי לעזור לאנשים האלה", אמרה. "הם היו חסרי אונים, לא היה להם אל מי לפנות". יאן ומיפ חיס וארבעה עובדים אחרים של החברה פעלו יחד על-מנת לסייע למשפחת פרנק וליהודים אחרים שחיו יחד באגף הסודי.
בעלה של מיפ חיס הלך לעולמו בשנת 1993. היא הותירה מאחוריה בן, פול, ושלושה נכדים.
