הגירעון הכולל לשנת 2009, ללא מתן אשראי נטו, הסתכם בכ-39.3 מיליארד שקלים, שהם כ-5.15% מהתמ"ג, לעומת התכנון המקורי של תקציב המדינה לגירעון של 6%. כך עולה מן האומדנים המעודכנים שמפרסם (יום ד', 13.1.10) משרד האוצר, אשר נערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי. החישוב נעשה לפי תמ"ג של כ-763 מיליארד שקלים.
לאחר ארבע שנים של ירידה רצופה ברמת הגירעון הממשלתי - מ-5.4% תמ"ג בשנת 2003 לאפס גירעון בשנת 2007, השתנתה המגמה, ובשנים 2008 ו-2009 עלה הגירעון ל-2.1% ול-5.15% תמ"ג, בהתאמה.
שנת 2009 התאפיינה בגירעון רצוף שהלך וגדל החל מהחודשים הראשונים של השנה - תופעה שכמעט לא הייתה מוכרת בישראל בשנים האחרונות, בהן רוב הגירעון נצבר בחודשים האחרונים של השנה. לעומת זאת, בחודשים נובמבר-דצמבר של שנת 2009 נעצרה המגמה של גירעון הולך וגדל בתקופה של שנים-עשר החודשים האחרונים, ולהערכת האוצר השינוי החיובי במגמה יימשך ככל הנראה גם בתחילת 2010.
את ההסבר לגירעון הנמוך בהשוואה לתכנון התקציבי מספקים צד ההכנסות, תת-ביצוע בהוצאות הריבית ותמ"ג גבוה ממה שנחזה. סך ההכנסות היה גבוה בכ-3.3 מיליארד שקלים בהשוואה לתכנון התקציבי המקורי. תשלומי הריבית היו נמוכים בכ-1.8 מיליארד מהתקצוב המקורי, ואילו התמ"ג הגבוה ממה שנחזה תרם 0.15% לקיטון בגירעון כאחוז מהתמ"ג.
ההכנסות ממיסים הסתכמו בכ-4.8 מיליארד שקלים מעבר לתחזיות סך הכנסות המדינה ממיסים הסתכמו בשנת 2009 בכ-177.7 מיליארד שקלים - כ-4.8 מיליארד שקלים יותר מהתכנון התקציבי המקורי שעמד על כ-172.9 מיליארד שקלים. עם זאת, יש לציין כי מדובר בירידה נומינלית של כ-3.3% לעומת ההכנסות ממיסים אשתקד.
במיסים ישירים הייתה גבייה גבוהה מהתכנון בכ-1.3 מיליארד שקלים, ובעקיפים - הגבייה הייתה גבוהה בכ-3 מיליארד שקלים. בהשוואה לאשתקד, הירידה במיסים הישירים עומדת על כ-10%, זאת בהמשך לירידה של כ-11% בשנת 2008 לעומת 2007. במיסים העקיפים חלה עלייה של כ-4% בגבייה, בהמשך לעלייה של כ-4.7% בשנת 2008 לעומת 2007.
יתר ההכנסות (גביית ריבית, הפקדות המוסד לביטוח לאומי והכנסות שונות) היו נמוכות בכ-1.7 מיליארד שקלים מהחזוי בתקציב המקורי.