ארכיון הספרים היהודי של עירק התבוסס במימי ביוב כאשר הכוחות האמריקניים החרימו את בניין המשטרה הסודי של סדאם חוסיין שבו הוחזקו. העירקים, אשר היו עסוקים בהתאוששות מהמצב המדיני החדש בעירק, שכחו לזמן-מה את המסמכים היהודיים ממילא. כעת הם דורשים אותם בחזרה. כך דיווחה (יום א', 17.1.10) סוכנות הידיעות AP.
הנציגים העירקיים יטוסו לארצות הברית אפשר שכבר בחודש הבא, כך הם אומרים, כדי לבדוק את החומר שהחיילים האמריקניים הוציאו משטחם בשנת 2003. יהודים טוענים כי אין לעירק זכות על החומר מאחר שממילא אוכלוסיית היהודים שבה עומדת על פחות מעשר נפשות.
סעד אסקנדר, מנהל הספרייה הלאומית של עירק והארכיבים שלה, סבור אחרת. המסמכים מהווים חלק מהתרבות ההיסטורית הרחבה של עירק. "על העירקים לדעת שאנו אומה רב-גונית, בעלת מסורות שונות, דתות שונות, וכי עלינו לקבל את השוני הזה... להראות לאנשים שלנו שבגדד הייתה מאז ומתמיד מגוונת מבחינה אתנית", אמר.
האמריקנים שהגיעו למקום ב-2003 מצאו שם ספרים, תצלומים וניירות צפים במים המלוכלכים. ולא היו אלה סתם ספרים, אלא ספרים כתובים בשפה העברית. הדבר המפליא היה עצם העובדה שהחומר שרד בכלל בהתחשב בעובדה כי יותר מרבע מהחומר שהיה קיים בארכיון הושמד, כך אמר אסקנדר. בין הספרים נמצאו מגילות תורה, ספר דת יהודי שיצא לאור ב-1568, 50 עותקים מספרי לימוד לילדים בעברית ובערבית, ספרים בערבית ובאנגלית, וספרים שהודפסו בבגדד, בוורשה ובונציה. ידוע כי המשטרה החשאית של עירק נהגה לבזוז ספרים וחומרים מהקהילה היהודית במשך השנים.
החומרים מגיעים לטקסס לייבוש משרד התרבות העירקי הסכים להעביר את החומר לשימור בארצות הברית. לאחר שהחומר עבר תהליך של ייבוש בטקסס, הוא הועבר לארכיבים הלאומיים בקולג' פארק, מרילנד, שם צילמו את החומר, ניקו אותו וארזו אותו. כעת גם מקטלגים אותו בסיוע של המרכז להיסטוריה יהודית, קבוצה שלא למטרות רווחים בניו-יורק.
החומר היה אמור לחזור לעירק לאחר שנתיים, אבל העירקים שכחו מן העניין ומעולם לא פעלו להשבתו. "אני חושש שיש לחץ מצד כמה קבוצות, הן מחוץ לארצות הברית והן בתוכה, שמטרתן למנוע את השבתם של המסמכים העירקיים הללו לארץ המקור שלהם", אמר עבדאללה חמיד, ראש המרכז הלאומי של עירק לכתבים ולמסמכים.
"הספרים שייכים ליהודים העירקיים, והם אינם עוד בעירק", אמר מרדכי בן-פורת, אשר סייע להביא ארצה את יהודי עירק עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948. "עליהם להחזיר לנו [לישראל] את הספרים, כנציגיהם של יהודי עירק".
מוריס שוחט, מהארגון העולמי של יהודי עירק, אמר כי רצון הקהילה הוא שהחומרים יקוטלגו באופן דיגיטלי, כך שלכולם תהיה גישה אליו, אבל הסיכוי שהעירקים יעשו זאת הוא קלוש. "אם המסמכים יחזרו לעירק במצבם כעת, הם יאבדו לנצח", אמר. ומאחר שאין יחסים דיפלומטיים בין עירק לבין ישראל, גם אסקנדר איננו סבור שאנשי אקדמיה מישראל יוכלו בכלל להגיע לעירק כדי לנכוח במסמכים בעצמם. גם משרד החוץ הישראלי לא מתכוון להתערב בנושא ואמר כי לא יפעל להבאת החומרים ארצה.
