עיתונאי ואיש תקשורת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה עד שנה בין כהונתו באמצעי התקשורת לבין הבחירות. כך עולה משתי הצעות חוק פרטיות שמגבשים בנפרד הח"כים
רונית תירוש (קדימה) ו
כרמל שאמה (ליכוד).
הצעת החוק תחול על עיתונאים, מגישים, מנחים, בעלי טור קבוע בכלי תקשורת, עורכים ובעלי עיתון. הצעות החוק הללו מכונות בכנסת "חוק לפיד", והן גובשו לאחר ש
יאיר לפידנ"אל בראיון שהעניק לאילנה דיין, אם בכוונתו להצטרף לפוליטיקה. לפיד השיב כי "אצטרך להחליט על זה דקה לפני הבחירות". לפיד מגיש את יומן שישי בחדשות ערוץ 2 ובעל טור במוסף 7 ימים בידיעות אחרונות.
הכרזה זו של לפיד עוררה חשש בקדימה ובליכוד, שהקמת מפלגה חדשה בראשותו עלולה לפגוע במפלגות ולקחת מהן מנדטים. אביו המנוח של לפיד, העיתונאי ואיש הטלוויזיה יוסף טומי לפיד, עזב את הטלוויזיה והוצב בראשות מפלגת שינוי שזכתה ב-15 מנדטים.
בקדנציה הקודמת של הכנסת ניסה הח"כ דאז רן כהן (מרצ) לקדם הצעת חוק שלפיה פוליטיקאי לא יהיה איש תקשורת, אולם הצעת החוק לא קודמה. כהן הגיש את הצעה לאחר שלמיליארדר ארקדי גאידמק הוצעה תוכנית בערוץ 2. בסופו של דבר התוכנית לא יצאה אל הפועל.
תירוש ציינה בהצעת החוק, כי "על-פי המצב הקיים היום, לא קיימת חובת תקופת צינון לאנשי תקשורת ועיתונאים העוסקים בתחום הפוליטי לפני הגשת מועמדותם לבחירות לכנסת. לא מן הנמנע שעיתונאי העוסק בסיקור פוליטי, יש לו עמדה לגבי הנושאים בהם עוסק. זאת למרות שאנשי התקשורת מצפים מהציבור שצופה בהם להאמין שאין להם אג'נדה פוליטית לקדם בעת שידורם ושימושם במשאב המדיה, וכן שאין להם כוונות נסתרות המתחבאות מתחת לשולחן המראיין".
תירוש הוסיפה, כי "הדבר חמור שבעתיים כאשר מגיעים לתקופה הסמוכה למועד הבחירות - ואז ייתכן ויווצר מצב שבו איש תקשורת ייתן במה, למשל, למועמד כלשהו בבחירות וימצא את עצמו למחרת חובר איתו לאותה מפלגה. או לחלופין שיתקוף מועמד כלשהו בראיון אובייקטיבי כביכול ולמחרת יצטרף למפלגה היריבה לו - זוהי סיטואציה אותה אנו צריכים למנוע לחלוטין ולא לאפשר לה להתרחש בסמיכות לבחירות".
לפיכך מציעה תירוש לחייב תקופת צינון לאנשי תקשורת העוסקים בתחום הפוליטי לתקופה של 6 חודשים. תקופת צינון זהה קיימת לרמטכ"ל, ראש מוסד ותפקידי מודיעין מיוחדים על-פי חוק הבחירות לכנסת.
לדברי ח"כ שאמה: "על-פי הרציונל, בהתמודדותו בבחירות לכנסת או בכהונתו כשר של מי שסיקר קודם לכן את התחום הפוליטי זמן קצר קודם לכן, טמון חשש. החלטותיו במסגרת תפקידו העיתונאי זה לא כבר עלולות היו להיות מושפעות מהשקפותיו הפוליטיות, אשר עם צירופו לרשימת מועמדים לקראת הבחירות ניתן להן פומבי. השמירה על אי תלותן של מערכות התקשורת מצדיקה הקפדה דווקא מתוך הכרה בחשיבותן ובתרומתן, ובשל פניהם המוכרות היטב של אנשי התקשורת לכלל הציבור. מתוך כך מתחייב להחיל עליהם את תקופת הצינון הנ"ל".
ח"כ שאמה אמר, כי הצעת החוק נועדה למנוע פוליטיזציה ולשמור על ניטרליות ועצמאות התקשורת בישראל.
שאמה אמר כי: "העיסוק בתחום התקשורת הוא לכאורה עיסוק פרטי למרות שיש בו לא פחות מימד ציבורי. כיום התקשורת מהווה כלי מרכזי וחשוב בשיח הדמוקרטי ובעיצוב דעת הקהל. על-מנת לשמור על עצמאות ואובייקטיביות התקשורת ולמנוע פוליטיזציה או מגמתיות שלה, יש להחיל תקופת צינון על העוסקים בתחום כפי שקיים לגבי אנשי צה"ל. לא ייתכן שאיש תקשורת ינצל את תפקידו כדי לבנות לו אהדה ורייטינג או לתמוך בסדר יום מסוים, וברגע האחרון יקפוץ לזירה הפוליטית וזאת על חשבון משלם האגרה או קונה העיתון שמבקש סיקור נייטרלי וממלכתי".
שאמה הוסיף כי "בדומה לכללים למניעת ניגוד עניינים, אין המטרה למנוע ניגוד עניינים בפועל אלא את החשש לניגוד עניינים. אין ספק שאיש תקשורת המכלכל את צעדיו בדבר התמודדות לכנסת, קל וחומר מי שגמלה בליבו ההחלטה, אינו יכול לנתק בין עובדה זו לבין עבודתו".
