דרמה: כאמור, "אווטאר" משאיר את המתחרים הראויים מאוד מאחור.
קומדיה/מיוזיקל: "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס". ההימורים היו על המיוזיקל הראוותני של רוב מרשל "NINE" אבל לתא הכתבים הזרים היה כנראה טעם אחר השנה כשהעניקו את הפרס לקומדיה הפרועה והקופתית של השנה.
שחקן ראשי בדרמה: ג'ף ברידג'ס על "קרייזי הארט". ממש כמו כמו מיקי רורק בשנה שעברה, ברידג'ס מניע מחדש את הקריירה שלו בתפקיד של כוכב קאנטרי מזדקן ושבור שמפגש עם עיתונאית צעירה מחזיר את הטעם לחייו. הוליווד אוהבת סיפורים של קימה לתחייה על המסך כמו גם בחיים.
שחקן ראשי בקומדיה: רוברט דאוני ג'וניור על "שרלוק הולמס" . כשהוא מביס את דניאל דיי לואיס הפייבוריט מ"NINE" ואת מאט דיימון שהבריק ב"המודיע". דאוני לא אכזב וסיפר את הנאום המשעשע של הערב. "הייתי רוצה להודות לאשתי, שאמרה לי שמאט דיימון הולך לזכות אז אין טעם שאכין נאום".
שחקנית ראשית בדרמה: סנדרה בולוק על "The Blind Side". אחרי שהפכה באופן רשמי לשחקנית הקופתית ביותר בהיסטוריה עם הדרמה המצליחה שלה, בולוק מתחילה לסמן את הדרך לאוסקר עם תפקיד שכולם דיברו עליו השנה כאישה אמידה המאמצת נער חסר בית וחינוך ומשנה את חייו. אחרי שנים של קומדיות רומנטיות, בולוק עשתה סוף סוף את המעבר המיוחל לצד השני.
שחקנית ראשית בקומדיה: מריל סטריפ על "ג'ולי וג'וליה". סטריפ, שהייתה מועמדת בקטגוריה הזו מול עצמה, זכתה בגלובוס השמיני שלה על גילומה של השפית האגדית ג'וליה צ'יילד. סטריפ, בדרך כלל קרת רוח למדי באירועים מהסוג הזה, בהם היא מורגלת כבר שנים, הייתה רגשנית למדי על הבמה כשנזכרה באימה.
במאי: ג'יימס קמרון על "אווטאר". כשמולו מתמודדים קשים וראויים כמו קוונטין טרנטינו, ג'ייסון רייטמן ואפילו גרושתו קתרין ביגלו לה פירגן קמרון בנאומו "חשבתי שקתרין תזכה, אז אני לגמרי מאלתר כאן", אמר קמרון.
שחקנית משנה: מוניק על תפקידה ב"פרשס". בדרך כלל קומיקאית, מוניק עלתה לבמה לקבל את הפרס על מה שמסתמם כסיפור הסינדרלה של עונת הטקסים. "פרשס", סרטו של לי דניאלס על נערה אפרו-אמריקנית שמנה ודחויה העוברת התעללות נפשית ורגשית מצד אימה ונמצאת בהריון מאביה. מוניק מגלמת בסרט את האימא קשת היום והלב של הנערה והצליחה לרגש בנאום אישי ורהוט.
שחקן משנה: כריסטוף וולץ על "ממזרים חסרי כבוד". במה שנראה כאחת הזכיות הוודאיות והראויות ביותר של הערב. וולץ, שעד השנה היה אלמוני לחלוטין, הבריק וצמרר השנה כקולונל לנדה מקפיא הדם בסרטו השאפתני והמצליח של קוונטין טרנטינו.
פרס על מפעל חיים הוענק למרטין סקורסזה האגדי ומי שהגישו לו את הפרס היו שני השחקנים הקבועים של הבמאי - רוברט דה נירו וליאונרדו דיקפריו שהודו לו על כל מה שעשה עבור הקריירה שלהם אבל בעיקר עבור הקולנוע. אחרי המילים היפות זכו הצופים לקליפ קצבי ומרגש שכלל קטעים ממיטב סרטיו של סקורסזה מ"נהג מונית" דרך "השור הזועם" ועד "החבר'ה הטובים" ו"השתולים". על הדרך קיבלנו גם הצצה ל"שאטר איילנד", סרטו החדש של סקורסזה, שוב בשיתוף עם דיקפריו.
תסריט: "תלוי באוויר". קוונטין טרנטינו הפסיד את הפרס לתסריט המרגש והאנושי של הדרמה בבימויו של ג'ייסון רייטמן שבנאום מרגש הילל את ג'ורג' קלוני, כוכב הסרט, כ"אחד האנשים הטובים ביותר שפגשתי בחיי".
הסרט הזר: "סרט לבן" של מיכאל הנקה שכבר קטף את האוסקר האירופאי, עושה את דרכו לאט ובנחישות אל עבר זכייה כמעט בטוחה באוסקר.
סרט אנימציה: "למעלה". לא שזו הייתה הפתעה גדולה למישהו, אבל אי-אפשר שלא לשמוח עבור הסרט המרגש ומחמם הלב של פיקסאר שהצליח לחבר בין אנימציה מקסימה לסיפור אנושי ואוניברסאלי.
פסקול: "למעלה".
שיר מקורי: The Weary Kind מסרט הקאמבק-קאנטרי של ג'ף ברידג'ס "קרייזי הארט".
