בחבר-הדיון דיבר גם שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, שגילה כי מאז המעשה של שי דרומי חלה ירידה דרמטית בפשיעה החקלאית ובכמות הגניבות. לדבריו, מגדלים רבים עדיין נאלצים להתמודד עם התופעה. הוא ציין כי המקרה של דרומי הוא מיוחד, משום שדרומי החזיק את חוותו לבדו והגן על רכושו בגופו. דרורי קרא לחקלאים שלא להזניח את ההשגחה על הרכוש, ובמקביל לפנות באופן תכוף לגורמי הביטחון, למשטרה ולפרקליטות, שתפקידם להגן על רכושו של האזרח.
דרורי התייחס בדבריו לנתונים שהציג משמר הגבול, הממונה מטעם החוק על המאבק בפשיעה החקלאית. על-פי הנתונים של משמר הגבול, בשנים 2008-2006 חלה ירידה של כ-35% בפשיעה החקלאית, של כ-46% בגניבת בקר ומקנה ושל כ-44% בגניבת ציוד חקלאי.
אפרי רייקין, סמנכ"ל מועצת החלב הסביר כי ההתארגנויות בשטח צמצמו את תופעת הפשיעה החקלאית, אך הפעילות של החקלאים בשטח סופגת גם ביקורת מצד גורמים שונים, שמזהירים מפני לקיחת החוק לידיים, גם אם מדובר בניסיון צודק להגן על רכוש. לדבריו, אותם גורמים טוענים כי על המשטרה לעשות יותר בהגנה על החקלאים, כדי שלא יהיה כאן מערב פרוע.
עד לפני 4 שנים רק 6% מהתפיסות של המשטרה הגיעו לכדי כתבי אישום, דבר שהתפרש כזלזול מצד רשויות החוק, והביא לתחושת חוסר ביטחון ואף לאיבוד אמון מצד מגדלי הבקר. מאז, הוחמרה הענישה, ויחסם של כוחות הביטחון, המשטרה והפרקליטות השתנה משמעותית.
בדוח מבקר המדינה האחרון (60א), אף נמתחה ביקורת על מג"ב בגין אחריותו המשימתית למניעת פשיעה חקלאית. השר לביטחון הפנים דאז, אבי דיכטר, הגדיר בשנת 2007 את המגזר הכפרי כ"מחוז שביעי" של משטרת ישראל, הגדרה שתרמה לפערי תפישה בנוגע להפעלת כוחות מג"ב במגזר הכפרי בין מחוזות המשטרה לאלה של מג"ב. פערים אלה גרמו לפגיעה משמעותית ביעילות, בתכנון ובארגון כוחות מג"ב.
