"ישראל היטיבה לעבור את המשבר העולמי יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. זאת בזכות כמה רכיבים מרכזיים שאפיינו את המשק הישראלי ערב המשבר ובמהלכו" - כך אמר (יום ג', 26.1.10) פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בהרצאה שנשא בפני ועידת המנהלים השנתית של המי"ל. לדבריו, התחזית של בנק ישראל לשנת 2010 היא לשיעורי צמיחה של 3.5%.
אקשטיין ציין בנאומו כי "לפי ההערכות שלנו ונתונים שאנו רואים היום, אנחנו צומחים מעל 4% כבר מהרבעון הרביעי של 2009. מרכיב משמעותי בנתון זה הוא שיעור האבטלה - המשק מראה התאוששות בתחום זה מעל מה שצפו. אצלנו האבטלה יורדת וזה משמעותי ליציאה בריאה של המשק מהמשבר".
באשר לשיעור הריבית אמר אקשטיין כי "כשמסתכלים קדימה - לא רואים צפי לעליית הריבית. ההחלטה שלנו שלא לשנות את הריבית נובעת מהפער בתוצר שעדיין שלילי ויש נתונים לצמיחה".
אחת הסיבות, לדעת אשקטיין, בעקבותיה ישראל היטיבה לעבור את המשבר היא המדיניות המוניטרית הגמישה, עם יעד אינפלציה הנע בין 1% ל-3%, והנכונות להתערבות בשווקים הפיננסיים כשהם סוטים מהתנהלות התואמת תנאים כלכליים בסיסיים.
עוד הוסיף אקשטיין כגורם ממתן את המדיניות של מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אותה כינה "אחראית ושמרנית".
מדיניות פיסקלית מאוזנת בשילוב עם יחס חוב-תוצר נמוך (77%) - מדיניות המתבססת על המייצבים האוטומטיים, כלומר על הגדלת הגירעון באמצעות ירידה במיסוי ולא באמצעות מערכת תמריצים המגדילה את בסיס ההוצאה הציבורית, היוותה גורם חיובי נוסף.
המשנה לנגיד הזכיר בנאומו גם את העודף המשמעותי בחשבון השוטף ואת הייצוא עתיר הטכנולוגיות המתקדמות והאטרקטיביות של המשק הישראלי בקרב משקיעים זרים ומקומיים, כסיבות לעליונותו של המשק בעת המשבר.
הפריון בענפים שאינם קשורים לייצוא - נקודת החולשה במשק "החולשות המרכזיות של המשק, שעמן עלינו להתמודד ביום שלאחר המשבר", הוסיף אקשטיין, "הן הפריון הנמוך בענפים הלא-מייצאים - ענפי השירותים, הפיננסים והמגזר הציבורי - ואי השוויון הגבוה בהכנסות משקי הבית". אי-השוויון מתבטא לדבריו בשיעור עוני גבוה, הנובע משיעורי תעסוקה נמוכים, משכר נמוך בעבודות הדורשות מיומנות נמוכה וממערכת מוגבלת של שירותי רווחה לאוכלוסיות החלשות.
בהמשך דבריו התייחס אקשטיין לאתגרי המדיניות הפיסקלית, והדגיש כי ההשקעה בישראל, יחסית לתוצר, בשירותי בריאות, בתשתיות, בשירותי רווחה ובשירותים תומכי תעסוקה היא מהנמוכות במדינות המפותחות. "לאחר החסרת ההוצאה הציבורית על ריבית וביטחון", הוסיף, "היקף ההוצאה הציבורית בישראל נמוך ביחס למשקים אחרים". לדברי אקשטיין, כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא, על ישראל להתמודד עם אתגרי מערכת החינוך ולהתמיד ביחס חוב-תוצר יורד. עוד אמר, כי על המדינה לשקול מחדש את תוואי הורדת המיסים, ולשמר בתקציב 2011 את גודלה הנוכחי של ההוצאה ביחס לתוצר.