כשזעקותיה של אישה הכורעת ללדת שוככות, אפשר לשמוע את בכיים השקט של התינוקות ששרדו ונולדו אל תוך הכאוס והסבל בבית החולים הכללי של פורט-או-פרינס. נשים שוכבות על מזרנים ועל חצץ בחום הלוהט באוהלים שהוקמו בחצר בית החולים. אחרות, שרועות קטועות גפיים, עם שברים באגן. בהאיטי, השמחה לקראת ילד חדש שבא לעולם, חייבת לחכות. אין מי שיודע לומר גם עד מתי.
"נשים יולדות בהאיטי לאחר שחולצו מבין ההריסות, רגליהן או ידיהן נכרתו, חלקן סובלות מפצעים עמוקים", כך מספר ד"ר ג'ין הרבי לפרנס, רופא מהאיטי שעובד בקובה, לסוכנות הידיעות AP. לפרנס הגיע עם קבוצה של רופאים קובנים בשבוע שעבר.
לפני רעידת האדמה ב-12 בינואר, שגרמה למותם של כ-150,000 איש, שיעור התמותה של אימהות במהלך הלידה במדינה הקריבית הענייה היה הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי - 670 מקרי מוות לכל 100,000 לידות. ב-15% מהלידות מופיע דימום או סיבוך אחר המאלץ את הרופאים לנתח. כך על-פי נתונים של קרן האוכלוסיה של האו"ם (UNFPA).
ציוד חסר רופאים, אחיות ואימהות עושים יחד מאמץ משותף. אימהות מערטלות את התינוקות שרק נולדו בזרועותיהן, חלקן מניקות. רוב הפנים חסרי הבעה, משהו בין פחד מהמראות שמסביב לשמחה שבהישרדות. נשים אחרות מחייכות למרות הכל.
עד כה, יילד ד"ר לפרנס 20 תינוקות, כולל חמישה בניתוח קיסרי ושתי לידות מוקדמות בעקבות הלחץ מרעידת האדמה. "שמונה נשים הפילו, כ-4-3 אימהות היו בחודשים הראשונים של ההריון. יש לנו בעיות עם ציוד, במיוחד לניתוחים קיסריים", סיפר. המצב בניתוח הוא מאוד קריטי, אין לנו את הציוד הנדרש אך אנחנו מנתחים בכל מקרה. זה מאוד קשה". הוא ציין כי לא היו רופאים בחדר הלידה כשהגיע למקום.
כיום, כשמתנדבים הגיעו מכל העולם, ישנם מספיק רופאים במקום, אך כמעט כל דבר אחר - חסר. "אין לנו דבר כדי להכין את האישה, אין תחבושות, לפעמים גם אין חומרי הרדמה ושולחן הניתוחים לוקה בחסר. אנחנו זקוקים לציוד".
7,000 לידות צפויות בחודש הקרוב נשים רבות אינן יכולות להגיע לבית החולים ויולדות ללא עזרה במחנות הרבים שלצידי הדרכים בפורט-או-פרינס. רופאים מודעים לכך שהמצב מחוץ לבירה עלול להיות גרוע הרבה יותר.
"כ-7,000 נשים צפויות ללדת באזורים הפגועים לאורך החודש הבא, כש-1,000 נשים צפויות להפיל את תינוקן", כך נמסר מ-UNFPA לסוכנות AFP. ה-UNFPA מנסה להעביר ערכות היגיינה לנשים כדי לעזור להן ללדת בצורה בטוחה יותר.
לדברי לפרנס, לא ניתן להשוות בין בתי החולים המתנהלים כעת בעזרת סיוע בינלאומי בהאיטי אפילו לקובה, היכן שסנקציות אמריקניות מזה חצי מאה מונעות מתרופות ומאספקה רפואית להיכנס למדינה. "בקובה, בתי החולים טובים והאנשים מאוד מאורגנים. חדרי הלידה בקובה ממוזגים. לא כמו כאן, שאנו לא יכולים לבצע את מה שלמדנו, אנחנו רק מנסים להציל אנשים עם מה שיש לנו. אך למרות שאנחנו לא יכולים לחטא את סביבת הלידה, למרבה ההפתעה לא היו זיהומים לאחר הלידות".
לדבריו, ישנו סיכוי קטן שמתנדבים אמריקנים ורופאים קובנים יעבדו יחד בבית החולים הכללי, היכן שחיילים אמריקנים דואגים לביטחון ומטרידים את הקובנים בכך שהם בודקים את תעודות הזהות שלהם.
