20 משרדי עוה"ד הגדולים הגדילו הכנסתם ב-8%

מרבית עורכי הדין (85.3%) מרוויחים עד מיליון שקל בשנה, כאשר פדיונם המצטבר מהווה 28.6% מפדיון הענף כולו. לעומתם, רק 0.04% מהעוסקים בעריכת דין מרוויחים למעלה מ-100 מיליון שקל בשנה, כאשר פדיונם המצטבר מהווה 5% מפדיון הענף. מפילוח הענף לפי הכנסות עולה, כי 2% מהעוסקים בעריכת דין בישראל מקבלים 40% מפדיון הענף כולו. בשנת 2008 הסתכם פדיון הענף ב-11.16 מיליארד שקל. ההערכה היא כי בשנת 2009 הסתכם הפדיון בענף בכ-12.05 מיליארד שקל, גידול המבטא צמיחה ממוצעת של כ-8%. ניתוח הנתונים מעלה כי בתחילת השנה חלה ירידה בפדיון, אך החל משלהי הרבעון השני של 2009, חלה צמיחה מהותית. בעשור האחרון רשם ענף עורכי הדין גידול שנתי ממוצע של 6.9% בפדיון. עם זאת, בעשור האחרון חלה ירידה בפדיון השנתי הממוצע לעורך דין (לא של המשרדים). קצב הגידול של מספר עורכי הדין היה גבוה מהגידול בפדיון הענפי. בסך-הכל, נרשמה ירידה של 8.8% בין שנת 2009 לשנת 2000. בשנת 2000, הפדיון השנתי לעורך דין עמד על כ-305 אלף שקל, וההערכה לגבי 2009 היא כי הפדיון השנתי לעורך דין עמד על כ-278 אלף שקל.

נכון לראשית 2010, פועלים בישראל 43,352 עורכי דין. כצפוי, כ-82% מהם פועלים באזור המרכז, כ-13.5% פועלים באזור הצפון, ואילו רק כ-4.5% מעורכי הדין עובדים בדרום הארץ. באשר לסיכון הענף, אומרים בדן אנד ברדסטריט כי שיעור העסקים בסיכון גבוה בענף עריכת הדין נמוך מהממוצע הכלל-משקי. כ-9.5% מכלל משרדי עורכי הדין נמצאים בסיכון גבוה לעומת כ-13% בכלל המשק. כ-71% בסיכון בינוני והשאר בסיכון נמוך. מאז שנת 2000 נרשמת עלייה במספר האזרחים ביחס לכל עורך דין. אם בשנת 2000, על כל עו"ד היו 275.4 אזרחים, הרי שבשנת 2009 עמד היחס על 172.9 אזרחים לעו"ד אחד. ההערכה לגבי 2010 היא, כי על כל 166.7 אזרחים יהיה עו"ד אחד. על-פי קצב גידול זה, מעריכים כלכלני דן אנד ברדסטריט כי בשנת 2015, היחס הצפוי יהיה עו"ד לכל 130 אזרחים. בעוד שבישראל היחס עומד כיום על 173 אזרחים לעו"ד אחד, הרי שבארה"ב הגדולה היחס הוא 256 אזרחים לכל עו"ד, ובגרמניה למשל עומד היחס על 585 אזרחים לכל עו"ד. כמו-כן, במהלך העשור האחרון חלה הכפלה של מספר עורכי הדין ביחס לכל שופט. אם ב-1980 עמד היחס על 30.6 עורכי דין לשופט, הרי שב-2009 עמד היחס על 59.3 עורכי דין לשופט, והתחזית ל-2010 מדברת על יחס של 67.1 עורכי דין לשופט. בסיכום שלושת העשורים האחרונים, מספר משקי הבית בישראל גדל פי 2, מספר השופטים גדל פי 3.5 ומספר עורכי הדין גדל לא פחות מפי 8.