"ללא חינוך אין לנו עתיד" - כך הזהיר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, במושב שנערך ביומו השלישי של כנס הרצליה של המרכז הבינתחומי, שעסק בנושא "החינוך בישראל: הכנת דור העתיד לחיים במאה ה-21".
ברוש אמר כי חוסנה הכלכלי והביטחוני של המדינה תלוי בהון האנושי. הוא הגדיר את נושא החינוך כקריטי והצר על-כך שתחום זה אינו מקבל עדיפות. "אנו צריכים לחנך צעירים שיובילו התפתחות והצלחה חברתית וכלכלית. התעשיה של המאה ה-21 היא מתוחכמת ומורכבת, ומחייבת השכלה טכנולוגית ברמת טכנאי לפחות".
הסגן המדעי לראש מפא"ת, תא"ל (במיל.) יעקב נגל טען במושב, כי חשיפה טכנולוגית היא חשובה, אך הסתייג והוסיף כי גלישה ושליחת מסרונים לא מלמדת ילדים קרוא וכתוב.
נגל הצר על מצב החינוך בישראל בו, לדבריו, אנו נתקלים באנשים עם תואר שני שלא יודעים לכתוב נייר עמדה בסיסי. נגל הסביר, כי יש להתרכז קודם כל בהקניית יכולות הכרחיות בשפת האם. כמו-כן, הציע נגל לשר החינוך,
גדעון סער, לאמץ את מודל התוכנית הצבאית "תלפיות" למנהיגות, ערכים ומצוינות בחינוך הממלכתי, והציע למשרד החינוך את תמיכת מערכת הביטחון.
מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), גילה בן-הר, בירכה את שר החינוך על תוכניתו לשיפור יכולות התקשוב. בן-הר טענה, כי על המדינה להשקיע את מיטב המשאבים בהון האנושי של מדינת ישראל, במורים ובתלמידים. לדבריה, אלה האחרונים יעצבו את פניה של מדינת ישראל בעתיד.
בן-הר הביעה דאגה והזהירה, כי תלמידי ישראל עלולים להיות בעמדת נחיתות בעתיד מול המדינות המפותחות. עוד הוסיפה, כי יש להציב את החינוך כיעד לאומי, חופשי מאילוצים הנובעים מחילופי ממשלות, וכי לצד השיפור בהישגים - יש להתמקד באתיקה ובהקניית ערכים.
התלמיד יודע יותר מהמורה מנכ"ל אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, מקסין פסברג, העירה אף היא כי יש להסתכל על החינוך כעל תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך, נקייה מאינטרסים פוליטיים התלויים בשר הממונה, בדומה למתרחש בתחום הביטחון.
בעולם האידיאלי צריך לשים את התלמיד במרכז, אך אי-אפשר לעשות זאת מבלי לשים את המורה במרכז - לא יכול להיות שהתלמיד יודע יותר מהמורה, ציינה פסברג. היא הוסיפה כי ההון האנושי הולך ואוזל וצריך לחנך ללמידת מיומנויות ולא לאגירת מידע, היות שהיום אפשר 'לגגל' כל שאלה.
חיים רוסו מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח הסביר, כי על-מנת להבטיח צמיחה בישראל, יש להגדיל את נתח השוק באמצעות יצירת יתרון תחרותי טכנולוגי ולשאוף לחדשנות ולפיתוח חשיבה מחוץ לקופסה.
"יש כרגע הרבה עשייה בנושא החדשנות וההכשרה הטכנולוגית במערכת החינוך, אך התוצאות עדיין דלות, שכן אין ראיה לאומית לטווח ארוך בנושא. תנאי הכרחי להצלחת כל התוכניות האסטרטגיות שהוצעו עד כה הינו הצבת המורים בחזית הטכנולוגית", סיכם רוסו.
