"אין עוררין על כך, כי שיבוץ מורשתה של יהדות אתיופיה בזיכרון הקולקטיבי, הוא בבחינת שלב חשוב בהליך שילובה המטיב של קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית" - כך כתב דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, לשר החינוך,
גדעון סער, והוסיף כי "התכנים שנועדו להיות מובאים בספרי הלימוד אמורים לבטא את סיכום זכרונותיה של קהילה שבעלייתה לארץ, הגשימה כיסופי עלייה ארוכי דורות, דבר שלא זכה עד כה לעיון".
"התכנים הקיימים, אלה העוסקים בעליית קהילת יוצאי אתיופיה", כתב אדמסו, "הניחו עד כה את הדגש על פועלה של מדינת ישראל ושליחיה ובמידה רבה השמיטו את הזיכרון של העולים עצמם. כדי שהטעות לא תישנה אנו מבקשים לקיים חשיבה מעמיקה בסוגיה. אנו מוצאים כי ייצוג נאמן לסיפור ההיסטורי של יהדות אתיופיה מחייב את מקומם של אנשי מקצוע הנמנים עם בני קהילה זו", דברי אדמסו.
בתוך-כך, במכתב ששלח בשבוע שעבר לשר החינוך, סמנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אבי מספין, ציין בפניו את החשיבות של לימוד מורשת יהודי אתיופיה בספרי הלימוד כאמצעי למניעת אפליה וגזענות במערכת החינוך. "אחת מדרכי הפעולה שעשויות למנוע אפליה וגזענות, בציבור הרחב בכלל ובמערכת החינוך בפרט", כתב מספין, "הינה העמקת ההיכרות עם תרבותם ומורשתם של יהודי אתיופיה. וזאת מהיותה של קהילה זו, חלק בלתי נפרד מהפסיפס ההיסטורי של עם ישראל".
עוד הוסיף, כי קהילת יהודי אתיופיה הינה מהעתיקות ביותר בעם היהודי, אשר שמרה באדיקות רבה את מורשתה היהודית במשך דורות רבים וחינכה את בניה לציונות ולקיבוץ גלויות. "למרות שהמושג 'ציונות' גופא, לא היה מטבע לשון באתיופיה; כל הרגשות, המעשים והעלייה האקטיבית לישראל, תוך חירוף נפשם, אמרו במיטבם - ציונות", דברי מספין.
