קיים קשר חזק בין שימוש "כבד" באינטרנט לבין דיכאון. זוהי המסקנה אליה הגיעו פסיכולוגים מבריטניה. במסגרת המחקר שערכו, שפורסם בעיתון Psychopathology, הם גילו כי 1.2% מבין משתתפי המחקר היו "מכורים לאינטרנט" ורבים מהם סבלו מדיכאון.
החוקרים, מאוניברסיטת לידס, הדגישו כי לא ניתן לומר על בסיס המחקר כי השימוש באינטרנט גרם לדיכאון או להפך, וכי רוב משתמשי האינטרנט אינם סובלים מבעיות בריאות מנטליות.
המסקנות מבוססות על 1,319 משתתפים שענו על שאלונים מקוונים. גיוס המשתתפים נעשה דרך קישורים באתרים של רשתות חברתיות. המשתתפים נשאלו כמה זמן השתמשו באינטרנט ולאלו מטרות. הם ענו גם על סדרת שאלות שהיו מיועדות להעריך אם סבלו מדיכאון. המגיבים היו בני 16 עד 51, כשהגיל הממוצע היה 21.
עורכי המחקר גילו כי מספר קטן של משתמשים פיתחו הרגלי אינטרנט כפייתיים, שהחליפו את האינטרקציות החברתיות בחיים האמיתיים בחדרי צ'אט באינטרנט (חדרי שיחות וירטואליים ברשת) ובאתרי רשתות חברתיות. הם סיווגו 18 מגיבים - 1.2% מסך כל המשתתפים - כ"מכורים לאינטרנט". קבוצה זו של משתתפים בילתה זמן רב יותר באופן יחסי באתרי סקס, הימורים ובקהילות אינטרנטיות.
הצד האפל של האינטרנט לדברי החוקרים, האינטרנט כיום משחק תפקיד עצום בחיים המודרניים, אך ליתרונות הרבים שלו יש גם צד אפל יותר. בעוד שרבים מאיתנו משתמשים באינטרנט כדי לשלם חובות, לערוך קניות ולשלוח דואר אלקטרוני, ישנה קבוצה קטנה של אוכלוסיה שמתקשה לשלוט בכמות הזמן אותו היא מייעדת לגלישה ברשת, עד לשלב בו הרגלים אלו משבשים את פעילויות היומיום.
המכורים לאינטרנט התגלו כהרבה יותר מדוכאים מעמיתיהם שלא היו מכורים לאינטרנט, כש"עוצמת" הדיכאון הייתה גבוהה פי חמישה. הניקוד הממוצע של קבוצת המכורים לאינטרנט העמיד אותם בקטגוריה של רמות מתונות עד חמורות של דיכאון. המחקר, לדברי החוקרים, מצביע על כך ששימוש מוגזם באינטרנט קשור לדיכאון, אך לא ידוע מה קודם למה - האם אנשים מדוכאים נמשכים לאינטרנט או שהשימוש באינטרנט הוא שגורם לדיכאון. הם מקווים לחקור בהמשך את אופי הקשר ואת נושא הסיבתיות.
רבים מותחים ביקורת על מחקרים מסוג זה וטוענים כי לא ניתן לאבחן בצורה אמינה את ההתמכרות לאינטרנט, וכי השיטה בה גויסו המשתתפים יכולה להביא לידי מדגם מוטה. מומחים שהגיבו למחקר הנוכחי אמרו, כי הם סבורים שאותם אנשים המזוהים כ"מכורים לאינטרנט", נמצאים פעמים רבות במצוקה רגשית ולכן המסקנות אינן מפתיעות. במונחים של סיבה ותוצאה, מחקרים קודמים הראו כי אנשים הסובלים מדיכאון או מחרדה נוטים יותר מאחרים להשתמש באינטרנט ולא להפך.
בנוסף, ישנם אנשים שבאמת סובלים מדיכאון או מחרדה ומשתמשים באינטרנט רוב זמנם, אך באותה מידה ישנם אנשים דומים, הצופים זמן רב מדי בטלוויזיה, קוברים את עצמם בספרים או יוצאים לקניות מוגזמות. כמו-כן, אין ראיות מוצקות מספיק בכדי להוכיח כי הבעיה היא האינטרנט עצמו.
קשרים חברתיים מומחים מתחום בריאות הנפש מודעים לכך שהדרך בה אנשים מבלים את זמנם וסוג האינטרקציה החברתית שהם מעורבים בה - יכולים להשפיע במידה רבה על בריאותם המנטלית.
באופנים מסוימים, האינטרנט יכול דווקא להועיל, משום שהוא יכול לעודד חברויות בעלות משמעות וקשרים חברתיים שיכולים להשפיע בצורה מאוד חיובית על חייהם של אנשים שונים. יחד עם זאת, אינטרקציות מקוונות לא צריכות להחליף את חיי החברה האמיתיים, ולכן יש להתייחס לממצאי המחקר הנוכחי, שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום. בנוסף, ידוע כבר כי עיסוקים אקטיביים כמו התעמלות והתרועעות עם אנשים פנים מול פנים, הם בין הגורמים המסייעים לנו לשמור על בריאות מנטלית טובה.
