אוריה שנון תבע את אמית צמח בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 2,000 שקל, לאחר שלא היה מרוצה מתיקון מקרר ישן בשווי של 300 שקל. לדבריו, לאחר שצמח גילה תקלה במערכת ההנעה, זו הוחלפה תמורת 600 שקל (עלות הבדיקה 150 שקל + 450 שקל עלות החלק שהוחלף). "מספר שעות לאחר שהנתבע עזב את ביתי, גרם המקרר לקצר חשמלי, ולאחר זמן קצר שב לפעול, ושוב גרם לקצר חשמלי".
לדבריו, צמח בדק למחרת את המקרר והודיע כי יש תקלה במדחס, והציע לרכוש מדחס חדש תמורת 1,200 שקל. "בזמן הביקור הראשון בביתי, ביום 13.5.09, הנתבע לא בדק את המדחס, וטען בתוקף שהתקלה נובעת מבעיה במערכת ההנעה. מאחר שהנתבע כשל באבחון התקלה במקרר, וגבה ממני תשלום על חלק שלא היה צריך להחליף עליו להשיב לי את הסך של 450 שקל בתוספת הוצאות מיותרות שנגרמו לי בגין השירות הלקוי ועגמת נפש".
בכתב ההגנה טען צמח כי העניק לשנון שירות מיטבי. לדבריו, דובר במקרר ישן מאוד, שנקנה מ"יד שנייה", והיה מועד להישנות תקלות. "כשהגעתי בפעם הראשונה לביתו של התובע, מצאתי שהמקרר אינו פועל כלל, ולכן הצעתי לו להחליף את מערכת ההנעה. במקרים כאלה לא ניתן לדעת את איכות פעולת המדחס, כיוון שמדובר במערכת סגורה, והבהרתי זאת לתובע". צמח הוסיף כי אין קשר בין שתי התקלות וביקש לדחות את התביעה.
השופטת
שולמית דותן, נשיאת בית משפט השלום בירושלים, קבעה בפסק הדין כי על יסוד החומר שבפניה, אין לקבוע אם התקלה השנייה אירעה שעות ספורות לאחר הראשונה, כטענת שנון, או ימים אחדים לאחריה, כטענת צמח.
היא ציינה כי "יש לזכור, כי מדובר במקרר ישן מאוד, שעל-פי עדות התובע, רכש אותו ב-300 שקל בלבד, וקיימת אפשרות סבירה, שבשל 'גילו' המופלג, קרסו מערכת ההנעה והמדחס של המקרר בזו אחר זו, כפי שציין הנתבע בעדותו, ואין מדובר בתיקון לקוי או בלתי נחוץ. על כל פנים, לא הוכח במידה מספקת הקשר הסיבתי בין התיקון שביצע הנתבע ביום: 13.5.09, לבין התקלה השנייה שבגינה התבקש להגיע פעם נוספת לבית הנתבע. סיכום הדברים: התובע לא הניח תשתית ראייתית מספקת לכך, שהמלאכה או השירות שקיבל מהנתבע היו לקויים ובלתי סבירים, ולפיכך, דין התביעה להידחות".
