ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת בהשתתפות השופט הגרמני ד"ר יאן רוברט פון רסנה על פועלו למען ניצולי השואה עובדי הגטאות ועל מאבקו לאפשר לכל ניצול שואה המעוניין להופיע בפני ערכאה משפטית העוסקת בעניינו.
להלן ציטוטים נבחרים מדבריו: - "הפסיקה שהתקבלה היא בעיניי נס של ממש. כידוע, חוקים מאפשרים פרשנות, וניצולי השואה עובדי הגטאות נדרשו להציג שלושה תנאים עיקריים כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם:
- הוכחה כי עבודתם התבצעה על בסיס "רצון חופשי"
ברור כי מדובר בתנאי סף קשים במיוחד, ולכן אני מגדיר את מה שקרה כנס. לצערי, כמעט 90% מהתביעות שהוגשו נדחו, שכן איש מהניצולים אינו מחזיק מסמך כתוב. נותרו אנשים חיים עם מספר על הזרוע, שקשה מאוד היה להם להתמודד עם הביורוקרטיה שניחתה עליהם. הביורוקרטיה "חגגה" והייתה מעט מאוד אמפטיה, וזה כמובן לא מתאים לגורלם של ניצולי השואה. הייתי עד לסיפור של תאומות שהיו באותו גטו ועבדו אצל רופא שיניים. אחת חייה בישראל והשנייה בפלורידה. לגב' מפלורידה לא הייתה בעיה והיא קיבלה פיצוי, ואילו אחותה התאומה החיה בישראל נדחתה. עצם העובדה שדחו אותה היא עוול ומעמסה נוספת על הניצול. לא מדובר רק בעניין כספי אלא עניין של כבוד עצמי. הטילו ספק באמינותה, והיא נאלצה לעבור הליכים של שנים. אני מבקש להדגיש כי העובדה שניצולי השואה היו מוכנים לדבר בפני בית משפט גרמני הייתה מרשימה ביותר .לפני קבלת החוק היה מדובר בתיק עם מסמכים וטפסים, אבל עכשיו ראינו את הפנים של האדם. כשופט, הייתי עד לכמה קשה לניצול שואה לדבר ולספר על מה שעבר עליו. פתאום אתה מבין עד כמה חיוני לקצר הליכים.המסקנה שלי – הטל ספק בנייר אבל תן אמון בניצול המעיד - זו הדרך היחידה. נדבך נוסף – החוק לא היה מיועד לרישום היסטורי, אבל העדויות נתנו נפח נוסף כי ידענו מעט מאוד על החיים בגטאות. כמעט שלא נמצא היסטוריון שחקר, ואני מרגיש שהחוק הזה השפיע על מאות היסטוריונים. התיקים הפתוחים העומדים היום לפני דיון נפתרים במהירות, והתובעים מקבלים את הפיצוי רטרואקטיבית. לפעמים התשלום מגיע לסכום של עד 70 אלף אירו, כאשר התשלום החודשי נע בין 400-250 אירו בחודש. עתה נשאלת השאלה המרכזית מה יהיה בגורלם של ניצולים שבית המשפט דחה את בקשתם – ובכן החלטנו לפתוח מחדש את התיקים. אני רוצה לצטט את נשיא בית המשפט הגרמני, שאמר באופן ברור – אם לא תהיה תוצאה הגיונית ואם אותם קשישים יצטרכו להגיש שוב תביעה זה יהיה אסון. דעתי האישית היא שנותני הקצבאות מבינים במה מדובר. ב-18 במרס, יתכנסו הגורמים המקצועיים בגרמניה לדון בנושא ואני מקווה שהתוצאה תהיה הוגנת".
להלן מדבריהם של דוברים נוספים בדיון: ד"ר
לאה נס, סגנית השר לענייני גמלאים: "החלטתי להוביל סוגייה זו מול ממשלת גרמניה ולהביא להסרת החסמים הביורוקרטים, המונעים מניצולי השואה את זכאותם על-פי החוק הגרמני".
אהרון מור, ראש תחום החזרת רכוש יהודי בהמשרד לענייני גמלאים: "בקרוב תצא משלחת מקצועית לגרמניה על-מנת להיפגש עם הדרגים המקצועיים המקבילים והכול במטרה עיקרית – לפתוח את החסמים ולאפשר לניצולי השואה עובדי הגטאות לקבל את הקצבה המגיעה להם מהר ככל הניתן".
יו"ר הוועדה, ח"כ
חיים כץ: "אני מוצא לנכון להביע בשם כנסת ישראל את מחאתנו על הסחבת הנהוגה בגרמניה מיום קבלת פס"ד ביהמ"ש העליון, וקורא לכל העוסקים בדבר לבוא בדברים עם הגורמים המקצועיים במוסדות הביטוח הסוציאלי הגרמני לשם קידום ופתרון הסוגייה. הוועדה מאמינה כי הפתרון המשפטי אשר הוצג בוועדה ואשר יעניק תשלום קצבאות מיידי וכן תשלום רטרואקטיבי של 4 שנים יהווה פתרון נאות אשר יסייע לניצולי השואה לקבל את אשר המחוקק הגרמני בחר להעניק להם עוד בשנת 2002".