תשוקה לפחמימות: אות דיכאון?

התשוקה לפחמימות קשורה לירידה בפעילות הסרוטונין, טוענים בני הזוג וורטמן, שכבר לפני שנים רבות גילו כי אנשים רבים חווים את "זמן התשוקה האוניברסלי לפחמימות" בין השעות 15:00 ל-17:00 בכל יום. הם גם מאמינים כי המסורת של שתיית תה עם עוגיות אצל האנגלים למשל, היא ריטואל שהתפתח כדי למלא צורך זה. מדובר, לדבריהם בתופעה נוירוכימית. למרות זאת, יש מי שספקני לגבי המסקנות של הזוג. אדוארד אברמסון, פסיכולוג ופרופ' באוניברסיטת קליפורניה, כתב את הספר "אכילה רגשית". הוא אינו מאמין כי מדובר בקשר חזק וברור. אנשים, לדבריו, יכולים להרגיש מדוכאים בגלל הפסד כספי למשל, כלומר שהדיכאון נגרם למעשה מאירוע חיצוני ולא רק מירידה ברמות הסרוטונין. ייתכן גם שהאירוע החיצוני הוא שגרם לירידה ברמות הסרוטונין ואז לתשוקה לפחמימות. אפשרות אחרת היא שהתשוקה לפחמימות הינה פשוט הרגל שנרכש בשלב מוקדם. לדוגמא, אישה שגדלה בתחושה שכעס אינו רגש מקובל תפנה לאכילת ממתקים כמו עוגיות בגלל שזה מה שעשתה כילדה - התנהגות שזכתה אולי אפילו לעידוד מההורים. התשוקה לפחמימות מקורה לפעמים גם בדיאטה. כך טוענת אוולין טריבולה, תזונאית ומי שכתבה את הספר "בישול ביתי בריא". לדבריה, במהלך השנים נתקלה בלא מעט אנשים ששומרים על דיאטה ומשתוקקים לפחמימות, במיוחד אם הם שומרים על דיאטה עשירה בחלבונים ודלה בפחמימות. כמעט אין מי שמרגיש במצבים כאלו שהוא "מת לחתיכת ברוקולי", אבל רבים מרגישים שהם "מתים לחתיכת לחם" - מה שמרמז על כך שהגוף זקוק לפחמימות ולא מדובר בתשוקה חריגה.

וורטמן מציע לנתח את התשוקה לפחמימות בעזרת השאלות הבאות: האם אתם משתוקקים לפחמימות רק כאשר אתם רואים מישהו אוכל משהו שאתם אוהבים? אם כך, אולי אתם פשוט נכנעים להצעה המפתה. האם אתם משתוקקים לפחמימות כשאתם עומדים מול מטלה לא נעימה ומרגישים טוב יותר אחרי שאכלתם קצת? אם כך, הרי שאתם עושים מה שנקרא "טיפול-תרופתי-עצמי". הסרוטונין גבוה, ואתם עושים מה שצפוי שתעשו. התשוקה לפחמימות בשעות המאוחרות של אחר-הצהריים גם היא נורמלית למדי, לדברי וורטמן, ולא בהכרח מאותתת על דיכאון. הסיבה שאנו רוצים לרפא את עצמנו בעזרת פחמימות בשעות אחר-הצהריים היא לא רק העובדה שהחיים קשים ומלאים בתסכולים, אלא שזהו מעגל היום והלילה הנורמלי. מתי אם כך התשוקה לפחמימות היא מוגזמת? אם אתם אוכלים מזון עשיר בפחמימות ללא הפסקה, כנראה שמדובר בבעיה וכדאי אולי לפנות לייעוץ רפואי. במקרים אלו, התשוקה הבלתי פוסקת לפחמימות יכולה להיות סימן לדיכאון ולא רק למצב רוח ירוד, ואולי אפילו לרמז על כך שיש לפנות לטיפול נפשי רפואי. אם מצב הרוח שלכם נשאר ירוד והפחמימות לא ממש עוזרות - כדאי לשקול זאת.

מספר מחקרים גילו עובדות מעניינות לגבי התשוקה לפחמימות.

• וורטמן גילה כי אנשים עם תשוקה לפחמימות יכולים לאכול 800 קלוריות או יותר ביום בהשוואה לאנשים אחרים. למרות שאנשים רבים כאלו אכן סובלים מעודף משקל או מהשמנה, אחרים שולטים במשקל שלהם על-ידי פעילות פיסית רבה יותר, מספר קטן יותר של ארוחות, או בחירה במוצרי פחמימות דלי שומן כמו פופקורן למשל.

• חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש שבשיקגו גילו כי אנשים המשתוקקים לפחמימות וסובלים ממצב רוח דיכאוני - פונים לפחמימות כמעין טיפול-תרופתי-עצמי. הם חקרו נשים שסבלו מעודף משקל ומהיסטוריה של תשוקה לפחמימות, ובמסגרת המחקר נתנו להן לבחור בין משקה עתיר פרוטאין לבין משקה עתיר פחמימות. הם גילו כי כשהנשים דיווחו על מצב הרוח הרע ביותר, הן בחרו במשקה פחמימות לעיתים קרובות יותר מאשר במשקה השני. בנוסף, משקה הפחמימות שיפר את מצב רוחן.

• אכילת פחמימות מסייעת לאנשים המשתוקקים להן להרגיש טוב יותר בתוך 20 דקות - כך עולה מהמחקר של וורטמן. כשאוכלים פחמימות, הגוף מייצר כמות רבה יותר של סרוטונין - ההורמון הגורם לנו להרגיש טוב. אכילת הפחמימות היא למעשה ניסיון לשפר את מצב הרוח הדיכאוני.

אם אתם אכן סובלים מתשוקה לפחמימות, אפשר ללמוד להתמודד עם המצב - מבלי שהיקף המותניים שלכם ישלם את המחיר.

• תזמנו את זמן האכילה לזמן התשוקה. התשוקה לפחמימות גוברת בדרך כלל כשהיום עובר. לכן, הקפידו על ארוחות בוקר וצהריים בריאות והתמקדו במזונות עשירים בפרוטאין. אחר-הצהריים, בזמן שהשמש שוקעת יחד עם מצב הרוח, קחו לכם חטיף פחמימתי - פופקורן או דגני בוקר - סביב השעה 16:00. לארוחת ערב, איכלו פסטה, אורז או מאפה כלשהו.

• ביחרו במזונות "הגיוניים" עשירים בפחמימות. הפחמימות לא חייבות להגיע מממתקים ומשוקולד. אפשר גם ליהנות מקרקרים דלי שומן לדוגמא, או מכעכים. כך לא תצרכו כמות מוגזמת של שומן, אך תהנו מהפחמימות האהובות עליכם.

• אל תפתחו תחושת אשמה. הדיאטות הדלות בפחמימות גורמות לאנשים להרגיש אשמה. וורטמן מדגיש כי אין דבר רע באכילת פחמימות בארוחת הערב, או כחטיף. פשוט חשוב להקפיד על מאכל שהוא דל בשומן.