רשות ניירות ערך, בראשה עומד זהר גושן, ממליצה לבנק לאומי לזמן אסיפה כללית חדשה במקום זו הקבועה ליום 11 במרס, ובדרך זו לאפשר לבעלי מניות להציע מועמדים מטעמם לכהונת דירקטור. הטעם לכך: פגמים שנפלו בהליכי כינוס האסיפה, לרבות קבלת החלטות וביצוע מהלכים שאינם מותרים על-פי חוק החברות ו/או למצער בתשקיף גיוס ההון של הבנק.
הודעת הרשות - שניתנת עתה לאחר שהוגשו שתי עתירות לבג"צ ועל-הפרק דיון קרוב בבית המשפט העליון - טומנת בחובה גם הפתעה קשה למנכ"ל הבנק,
גליה מאור. שכן העולה ממנה:
- גליה מאור לא תוכל להיות מועמדת לכהונת דירקטור גם במסלול הפרטי, בסיבוב הקרוב, אלא אם תזומן אסיפה כללית חדשה, ויובהר שסעיף 87 לתקנון הבנק מאפשר הצגת מועמדים חדשים גם לאחר היום הקובע לאסיפה הכללית; ואלא אם יוחל דין שווה עם יתר המועמדים מטעם עצמם, המחזיקים במניות בנק לאומי;
- המסלול הפרטי נחסם עתה בפני מאור, ימים ספורים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע לבג"צ על התנגדותו למינויה של מאור לכהונת דירקטור בבנק לאומי במסלול הציבורי. בימים אלה עומדות שתי ועדות לקיים דיונים בעקבות החלטת היועמ"ש ולקבל החלטות בהתאם: ועדת המינויים, בראשה עומדת עו"ד מרגלית נוף; הוועד הציבורי, בראשו עומדת השופטת (בדימ.) שולמית ולנשטיין;
- הדירקטורים היחידים שיוכלו להתמנות לכהונת דירקטור באסיפה הכללית הקבועה ליום 11 במרס, אם אכן תתקיים האסיפה, יהיו רק אותם ארבעה שכהונתם מסתיימת ומועלית לחידוש. היינו: חידוש כהונה, כן. מינויים חדשים, לא ולא.
עמדה זו הועלתה עתה במכתב-תשובה ששיגרה הרשות לבנק, כתגובה לפניית הבנק - בשאלה האם רשאים בעלי מניות נוספים להציע עצמם כמועמדים לכהונת דירקטור וזאת לאחר היום הקובע כמועד לזימון האסיפה. סגל הרשות קובע: נעשה שימוש בלתי תקין בסעיף 87 לתקנון הבנק, באופן שלא ניתן לו ביטוי בתשקיף גיוס ההון של הבנק. החלטת סגל הרשות חתומה בידי עו"ד שריה אורגד, ראש מערך רגולציה וייעוץ משפטי במחלקת תאגידים ברשות.
מילכוד כפול על-פי תשובת הרשות, נוצר מילכוד כפול: המגביל אומנם צירוף מועמדים חדשים לשם הצגתם בפני האסיפה הכללית שזומנה ליום 11 במרס, אך מאידך, הוא אינו מאפשר להציג בפני האסיפה גם את המועמדים שהוכרזו, לרבות את מועמדותה של המנכ"ל גליה מאור ושל נגיד בנק ישראל לשעבר,
דוד קליין.
בהודעת הרשות נאמר, כי סגל הרשות אינו מביע את עמדתו לגבי שאלות אחרות כלשהן העשויות לעלות מן האמור לעיל, ובכלל זה סגל הרשות אינו מביע עמדה לגבי כל סוגיה משפטית אחרת העשויה
לחול על העניין שבנדון או הנגזרת מהוראות חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראות שעה), התשנ"ד-1993 וחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. בנוסף מובהר, כי עמדת סגל הרשות כפי
שהוצגה במכתב תשובה זה, מבוססת על העובדות שתוארו במכתבי הפנייה לרשות. לפיכך, כל שינוי בנסיבות או בתנאים המתוארים בהם, עשוי לחייב מסקנה אחרת מזו המובאת בתשובה.
בהחלטת סגל הרשות נאמר, כי "תוצאת האמור הנה כי לא ניתן למנות כדירקטור, מי שמועמדותו הוצעה לאחר זימון האסיפה. ואולם עמדתנו הנה, כי בנסיבות העניין לא היה ניתן למנות כדירקטור, גם מי שמועמדותו פורטה בזימון האסיפה, ככל שהזכות להציעו נובעת מתקנה 87, וזאת מן הנימוקים הבאים:
- תקנה 87 לתקנון הבנק קובע כדלקמן: "פרט לדירקטור הפורש לא יוכל שום אדם להיבחר כדירקטור באסיפה כללית, אלא אם המליצו הדירקטורים על בחירתו או אם הוא או חבר אחר האמור להציעו הגיש למשרד, לפחות שבעה ימים שלמים ולא יותר מ-28 יום לפני האסיפה, הודעה בכתב החתומה כהלכה והמודיעה על מועמדותו למשרה או על כונת אותו חבר להציעו." פרשנות הבנק המשתמעת לתקנה זו, הינה כי "חבר אחר" הוא בעל מניות. לכן, קובעת הרשות, כדי לאפשר הילוך זה, יש ליתן לכך ביטוי בהחלטה פומבית ובהודעה מיוחדת, ורק לאחר מכן לזמן אסיפה כללית חדשה.
החלטת הרשות כופה על אורגני הבנק קבלת החלטות מהותיות החלטת הרשות כופה, למעשה, על אורגני הבנק, התכנסות לשם קבלת החלטות מהותיות ביותר, דבר שיצריך, כנראה, כמה שבועות לפחות ויביא לעיכוב ניכר בהתכנסותה אסיפה הכללית ובבחירת דירקטורים. שכן, בהחלטת הרשות נאמר, כי אם הבנק עודנו סבור, כי התקנה דלעיל מקנה לכל בעל מניות את הזכות להציע מועמדים לדירקטוריון, ובכלל זה את עצמם, ומכיוון שלא ניתן ביטוי לפרשנות כאמור בעבר, "עמדתנו הינה שהבנק יידרש לאפשר לבעלי המניות לממש את זכויותיהם כאמור על דרך של זימון אסיפה כללית חדשה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים לבנק. מועד כינוס האסיפה הכללית החדשה ייקבע על-ידי הדירקטוריון, ובלבד שיחול זמן סביר לאחר פרסום פרשנות הבנק לתקנה האמורה אשר מקימה זכות מהותית לבעלי המניות (ולא הייתה ידועה לבעלי המניות קודם לכן), וזאת על-מנת לאפשר לכלל בעלי המניות זכות שווה למימוש זכותם".
