יפית וחזקיהו נבון תבעו את הילולת השרון בע"מ (אולמי יאיר) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שלא היו מרוצים מניהול חתונתם. לטענתם, הנתבעת לא בישלה מספיק מנות ראשונות שחסרו לאורחים, המלצרים יצאו ביחד להפסקה מרוכזת באמצע החתונה ולא היה מי שישרת את האורחים, והמנה האחרונה הייתה חסרה.
הנתבעת השיבה כי האירוע נערך כראוי. "אמנם היה מחסור בסוג 1 של המנה הראשונה מתוך 3 סוגים שהוזמנו וזאת משום שרוב האורחים הזמינו אותה (ולא את 2 האופציות האחרות). לא כל המלצרים יצאו להפסקה. רק חלק יצאו ורק לאחר שהמזון חולק לאורחים. לא היו חסרות מנות אחרונות".
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בטענה כי התובעים שילמו על 300 מנות ולפי כתב הטענות שלהם היו 310 אורחים. המחיר למנה הוא 170 שקל, ובתביעה הנגדית דרשה הנתבעת סכום של 1,700 שקל.
בדיון בפני השופט גד ארנברג, טען נציג הנתבעת שאחד האבות הזמין מנה ראשונה - דג ברוטב לימון ושום - למרות שהומלץ על דג מזרחי, וכתוצאה מכך רוב האורחים הזמינו את אותה מנה וכך נוצר מחסור ונעשו מאמצים לכסותו.
"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי הנתבעת כמי שמפעילה אולם שנים רבות צריכה לדעת טוב יותר מן התובעים כיצד לחלק את המנות המוזמנות. אם הנתבעת סברה שההזמנה של סוג כפי שהוזמנה לא תידרש על-ידי אורחים רבים היה עליה מראש להיערך לכך", אמר השופט.
מאידך-גיסא, המשיך, "אינני מקבל את הטענה לפיה כל המלצרים יצאו להפסקה ולא הובאה כל ראיה לחוסר במנות אחרונות. אין להתעלם גם מכך שהתובעים מודים שהיו 10 מנות נוספות עליהם לא שילמו ולמעשה הם כבר קיבלו פיצוי בסך 1,700 שקל בכך שלא נדרשו לשלם עליהם".
בהתחשב בכל האמור, קבע השופט כי יש מקום לפיצוי נוסף. "אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעים סך נוסף של 1,300 שקל (בנוסף ל-1,700 שקל שלא שילמו עבור תוספת 10 אנשים) וכן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות האגרה בסך 100 שקל".
התביעה שכנגד נדחתה, שכן, לדברי השופט, "הסכום הנתבע הובא בחשבון בפיצוי שניתן לתובעים".
