"ביהמ"ש העליון מסוכן יותר מדוח גולדסטון"

הדברים נאמרו אגב פסק של בית הדין לענייני עם ומדינה שבחסות הסנהדרין, שאסר להעלות לתורה או לצרף למניין כל מי ששותף בהקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון. בפסיקה נקבע כי השותפים בהקפאה יצאו מכלל ישראל כל עוד לא ישובו מדרכם הרעה. הנידוי והחרם חלים על כל איש משפט, חבר כנסת, איש ציבור, איש זרועות הביטחון ואיש המינהל האזרחי העוסק בתכנון וביישום הרס מבנים בארץ ישראל, על-פי מדיניות ההקפאה של הממשלה הנוכחית. לדברי הסנהדרין, אדם שכזה ייתן את הדין לא רק בשמיים אלא גם בארץ משום שמדובר בחוקי סדום ובחוקי רשע מפלים של שנאת ישראל, החסרים כל תוקף משפטי. בפסיקתם, שהופיעה תחת הכותרת "צו ביטול חוקים", קראו הדיינים יעקב אריאל, דב שטיין והלל ויס לכל מי שיכול לסכל ולמנוע את ביצוע הצווים, בכל שלב שהוא, שלא יהסס מלהפר עצת רשעים, כלשונם.

בהמשך דבריה, תוקפת הסנהדרין את מערכת המשפט הקיימת, המוכיחה לטענתה כי אין לעם ישראל תקומה ללא בית דין כללי של תורה המייצג את כלל ישראל ואליו כפופים כל ישראל לפי משפט התורה. הם שבו על קריאתם להדיר רגליים ממערכות המשפט הישראליות החילוניות בכל עניין, ואמרו כי "אסור להזדקק להם ולדיניהם, וכל מי שעושה כן מרים יד בתורת משה, מלבד כאשר אדם נתבע בבית משפט או כדי להציל עשוק וגזול מיד עושקו, לאחר נטילת רשות מבית דין [רבני]". כן חיזקו את עמדתו המקורית של שר המשפטים, יעקב נאמן, להחלת חוק התורה כחוק פוזטיבי מחייב במדינת ישראל, וקראו להקים בכל ישוב בתי דין בהרכב 23-3 דיינים, ולהודיע לסנהדרין על הקמתם. לדבריהם, מוטב כי בבית דין זה יהיו שלושה דתיים שאינם מומחים מאשר ללכת לערכאות.