אליהו מריאן תבע את זהבה אופיר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 5,000 שקל, לאחר שהשליכה לפח ארונות השייכים לו. לדבריו, הוא הציב שני ארונות ליד מחסנים בבניין הגובל בביתו, ואופיר התקשרה אליו והורתה לו לפנותם ולאחר מכן זרקה אותם לפח העירוני.
לטענתו, הניח את הארונות לצד המחסנים לאחר שקיבל את רשותו של אחד הדיירים בבניין בו מתגוררת אופיר. "מדובר בארון ברזל, ששוויו כחדש 7,000 שקל, וארון נוסף מעץ עם מדפים, ללא דלתות, ששוויו כחדש 3,000 שקל". לטענתו, בבוקר שלאחר פנייתה של אופיר, ראה את שני הארונות בפח האשפה, אך לא הוציאם והמשיך לבית הכנסת.
אופיר טענה בכתב ההגנה, כי מריאן אחסן ארון מתכת משומש בשטח המחסנים בבניין בו היא מתגוררת, ומספר דיירים שביקשו שיפנה אותו לא נענו. "פניתי לתובע בשלוש פניות נפרדות, אך הוא לא שעה לפניותיי והעמיד ארון עץ משומש נוסף לצד הראשון. משהתעלם מפניותיי ולאחר שהוזהר, פונו הארונות מהמקום". לדבריה, הצבת הארונות ליד המחסנים הפריעה לתיקון הצנרת והיה זה מחובתה לפנות את הארונות, שעמדו בחוץ הפקר והיוו סיכון לילדים.
באשר לשווי הארונות, טענה אופיר כי דובר בארון מתכת פשוט, ששוויו כחדש אינו עולה על 600 שקל, והארון השני היה "עמודון" מדפים מעץ, שאינו שווה כחדש יותר מ-300 שקל.
בדיון בפני השופטת
עינת אבמן-מולר, הסכימו הצדדים שבית המשפט ייתן פסיקתו על דרך הפשרה וללא הנמקה, וזאת לאחר שיטענו טיעוניהם.
בפסק הדין כתבה השופטת: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני מורה כי לסילוק התביעה תשלם הנתבעת לתובע סכום כולל של 300 שקל".