ליאת כהן תבעה את המכללה האקדמית להנדסה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 8,459 שקל, לאחר שלא הייתה מרוצה מהלימודים. לדבריה, הובטח כי הלימודים ברמה גבוהה ולאחר יומיים גילתה שאין שיטת לימוד אחת וכל מורה מלמד בשיטה אחרת.
כהן שילמה סך של 4,150 שקל, שכללו: 3,000 שקל מקדמה, 1,000 שקל עבור קורס הכנסה ו-150 שקל דמי הרשמה. סכום התביעה כלל עלות הפסד שנת לימודים ועבודה, ועוגמת נפש.
הנתבעת טענה כי כהן שילמה 150 שקל דמי הרשמה, שלא מוחזרים, והדבר צוין מפורשות בטופס התשלום. "סך של 1,000 שקל שולם עבור קורס ההכנה אותו התחילה התובעת והפסיקה כעבור 3 ימים. לפי חוברת קורסי ההכנה, ביטול של פחות משבוע לפני תחילת הקורס ועד שבוע אחרי תחילתו מזכה במחצית ההחזר".
הנתבעת הדגישה כי החזירה לכהן את המקדמה על-סך של 3,000 שקל ומחצית מעלות קורס ההכנה בסך 500 שקל, "ואת היתרה אין להשיב".
השופט גד ארנברג פסק כי מלבד הסכום של 500 שקל שנשלחו לכהן והוחזרו על ידה, אין מקום להחזר נוסף. "כיתת לימוד מונה, כידוע, תלמידים רבים, מורה לא יכול להתאים את שיטת הלימוד שלו לכל תלמיד בנפרד. שכן, יתכן שכל אחד מהתלמידים מעדיף שיטת לימוד אחרת. מדובר במוסד שהוא בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה ומשכך סביר שרמת הלימודים בו ואופן הגשת החומר נמצא בפיקוח, אין איפוא בטענה שצורת העברת הלימודים לא מצאה חן בעיני הנתבעת כדי ללמד ששיטת העברת החומר אינה טובה. יתכן שהיא אינה מתאימה לתובעת אך אין די בכך כדי לקבוע ששיטת העברת החומר אינה נכונה".
הוא הוסיף כי "בין הצדדים נכרת הסכם שמציין אם ומתי זכאי התלמיד להחזר עבור מה ששילם. בטופס ההרשמה נכתב בפירוש שדמי הרשמה אינם מוחזרים לפיכך ברור שאת הסך של 150 ש"ח אין להשיב. גם לגבי המחצית של התשלום לקורס ההכנה ישנה הוראה מפורשת בחוברת הקורסים לגבי ההחזרים. לפי מועד ההודעה שביצעה התובעת (3 ימים לאחר תחילת הקורס) היא זכאית להחזר של מחצית הסכום בלבד היינו 500 ש"ח וסכום זה הוחזר לה. התובעת לא הייתה מוכנה לקבל סכום זה והחזירה אותו והיא זכאית לקבל אותו בחזרה".
השופט ציין כי מדובר בקורס שהועבר לתלמידים רבים וחוסר שביעות רצון של תלמיד, אינו יכול להעיד כי הקורס לא הועבר כראוי.
