ז'נט בן שמואל תבעה את פריגת מבשלות בירה ישראל בע"מ ואת כלל חברה לביטוח בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר ששתתה משקה קל עם עובש.
לדבריה, ביום 18.12.08 קנתה שני בקבוקי משקה קל מנגו של פריגת, ולמחרת באמצע הלילה נטלה כדור ושתתה מאחד הבקבוקים והרגישה שבלעה גוף זר. לפני שפתחה את הבקבוק השני, הבחינה שהוא מכיל גוש ירקרק, כמו זה שבלעה בלילה, ומסרה אותו למשרד הבריאות, שקבע כי הוא מכיל עובש.
בן-שמואל ביקשה פיצוי בסך 5,000 שקל בגין עוגמת נפש, "שכן איני מסוגלת לאחר המקרה לשתות שום משקה קל".
היא צירפה טופס תלונה למשרד הבריאות, חוות דעת של המכון לביקורת ולתקנים ומכתב ממשרד הבריאות, ממנו עלה שהוטל על חברת פריגת קנס מינהלי בסך 1,000 שקל בשל מציאת "גוש צף בצבע חום בבקבוק אשר זוהה כעובש".
הנתבעות השיבו בכתב ההגנה, כי טענותיה של בן-שמואל לא אומתו ולא בוססו. "התובעת לא המציאה ראיה לגבי מועד הרכישה של שני בקבוקי המשקה ואופן אחסונם לפני פתיחתו של אחד מהם. אין סימוכין שהתובעת בלעה 'גוש ירקרק', במיוחד לאור טענתה ששתתה את המשקה לצורך בליעת כדור באמצע הלילה".
בפסק הדין ציינה השופטת
אנה שניידר, כי בן-שמואל פנתה בתלונה למשרד הבריאות לאחר שהבקבוק הסגור היה ברשותה במשך 11 ימים לפחות.
לדברי השופטת, בן-שמואל לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ולכן דחתה אותה. "אין מחלוקת כי מדובר בשני בקבוקי משקה וכי באחד מהם, זה שהובא על-ידי התובעת למשרד הבריאות, נמצא עובש. עם זאת, תביעתה של התובעת מתייחסת למעשה לבקבוק השני, שלא נבדק על-ידי משרד הבריאות, ולגביו היא טוענת כי שתתה ישר ממנו באמצע הלילה ותוך כדי כך 'הרגישה חתיכה בתוך המיץ' כאמור בכתב התביעה. התובעת מודה כי שתתה לצורך לקיחת כדור בלילה, ועל כן ספק אם ראתה מה בלעה, ואולי היה זה הכדור שהרגישה תוך כדי בליעה".
השופטת שניידר הדגישה כי בן-שמואל לא מסרה את הבקבוק שממנו שתתה למשרד הבריאות, אלא מסרה את הבקבוק הסגור שאין מחלוקת שלא שתתה ממנו. "כלל ידוע בפסיקה הינו, כי הימנעות בעל דין מהבאת ראיה פועלת כנגדו, שכן חזקה שהראיה אינה מיטיבה עמו, שאם לא כן - לא היה נמנע מלהביאה. מן האמור עולה, כי לא נגרם לתובעת נזק מן הבקבוק שבו התגלה העובש, ואילו לגבי הבקבוק שממנו שתתה - לא הוכח כי היה בו עובש או גוף זר כלשהו, והתובעת לא הוכיחה את הנזק הנטען". לפנים משורת הדין, לא נקבע צו להוצאות.
