"לוותר על תוספת ביטחון למען זכויות הפרט"

"מבחנם העליון של השופטים הוא בסוגיות של טרור ובעת מלחמה, ואחריותם רבה יותר בסוגיות אלו. הם קובעים נורמות שיש להן השלכות גם לעת שלום. בטחון המדינה איננו היתר בלתי מוגבל לפגוע בזכויות הפרט, כשם שזכויות האדם אינן יכולות להצדיק בכל מצב פגיעה בביטחון. לא יושג איזון אם הביטחון או זכויות האדם יזכו להגנה מלאה". את הדברים אמר (יום ג', 23.2.10) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, הפרופ' אהרן ברק, בהרצאה שנשא בפני כשמונים שגרירים ואנשי סגל דיפלומטי, כאורח המרכזי בכינוס שקיימה הכנסת בנושא מאבקן של דמוקרטיות בטרור. הפרופ' ברק הוסיף: "הדמוקרטיה מוותרת לעתים על תוספת ביטחון, כדי להשיג תוספת של זכויות הפרט. במשך 28 שנותיי בביהמ"ש העליון, ביקשתי להניח תשתית נורמטיבית שתעניק חירות וביטחון גם יחד, כשכוכב הצפון שלי הם ערכי המוסר היהודי". המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, תקף בהרצאתו את דוח גולדסטון, ואמר כי הקביעה כי פגיעה באזרחים תוך מאמץ מלחמתי היא פשע היא טענה מופרכת. לדברי ניצן, הדוח הציג תמונה חלקית והתעלם מכך, שחמאס פועל מתוך מרכזי אוכלוסיה תוך הפרת החוק. ניצן אמר כי צה"ל בדק 150 תלונות על פעילות חיילי צה"ל ב'עופרת יצוקה' ללא קשר לדוח, רובן - ביוזמתו שלו. בהמשך התקיים רב-שיח בהנחיית יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג. השר בני בגין אמר בדיון כי "אסור להתבלבל בין לוחם חופש לבין מי שלוחם לסילוקנו מהארץ. האמירות הנשמעות באירופה, לפיהן יש לחיזבאללה ולחמאס 'זרוע מדינית' שיש מקום להידבר איתה, הן פרי בלבול המעניק יתרון לטרוריסטים. בדמשק ובטהרן הרי אין כל מחשבות מסוג זה". עוד אמר בגין כי הטרור רשם הישג בעצם "הכניעה הפסיכולוגית" לתכתיביו. בגין הזהיר מפני התקדים, שבו "ממשלות ישראל שינו מדרכן ושינו את מצען בשל המורא שהטילו עליהם ארגוני הטרור והסכימו להידבר איתם. בעידן הפוסט-מודרני שבו כל הנרטיבים לגיטימיים, מתאפשר גם טשטוש המושגים הזה". ח"כ חיים אורון הצהיר, כי כשם שבעבר התקיימה הידברות עם הפתח על בסיס ההנחה שזנח את הטרור, כך יהיה מקום לדבר עם חמאס אם יכיר בישראל, יכיר בפתרון שתי מדינות ויקבל עליו את ההסכמים שנחתמו עם הרשות הפלשתינית. ח"כ אריה אלדד אמר כי גם אם חמאס משיג יעד-ביניים של הפיכת חיי האזרחים לבלתי נסבלים, ולא את מטרתו הסופית- מדינית, עלינו לראות זאת מבחינתנו כנצחונו ולמנוע זאת בכל מחיר. "ההגדרה שלנו היא הקובעת מהו ניצחון לטרור, ומבחינתנו אם ישראלים מפחדים לצאת לעבודה או לשלוח ילד לגן - הטרור משיג את שלו, וזכותנו להיאבק כדי למנוע ממנו הישג כזה". אלדד הוסיף כי "אם מדובר בסכסוך טריטוריאלי יש רלוונטיות לגורמים המוכנים לפשרה, אבל אם אנחנו מבינים שמדובר בסכסוך בין-דתי, אין כל רלוונטיות לגורמים כאלו, כשם שאיש אינו זוכר מי בצד הערבי תמך בתוכנית החלוקה ב-1947".