'לתקצב מחקר למיפוי מחלות צוללני הקישון'

צוות הבדיקה לבחינת מערך שיקום הנכים ואגף שיקום והנצחה במשרד הביטחון פרסם (ד', 24.2.10) את מסקנות הביניים שלו וקבע כי על מדינת ישראל ומשרד הביטחון להקצות תקציב למימון מחקר רפואי למיפוי שכיחות המחלות הנוספות של כלל לוחמי צה"ל אשר צללו בקישון מאז ומתמיד. לדבריהם, במידה ותתקיים שכיחות חריגה של מחלות נוספות, הן תוגדרנה כמחלות שנגרמו "בעת ועקב" השירות ויכללו כ-300 חולים אלה כנכי צה"ל. המלצה זו אמורה להיות מעוגנת בחוק ולצורך מימושה תהיה דרושה העברת חוק חדש בכנסת. חברי צוות הבדיקה ציינו כי מתוך 150 נכים שטופלו באגף השיקום ציין רק אחד לטובה את תפקוד אגף השיקום כמערכת. "על-אף המאמץ הרב אשר משקיעים עובדי אגף השיקום, הרי שהמציאות שפגשנו בשטח איננה הולמת וראוי שתשתנה. ברצוננו לציין, כי מתוך כ-150 איש שהעידו בפנינו - נכים ממלחמת השחרור ועד היום, ברובם המכריע נכים שנפגעו בפעילות מבצעית, אימונים או תומך לחימה - נכים רבים שיבחו עובדים מסוימים לטובה, אך רק נכה אחד ציין לטובה את תפקוד אגף השיקום כמערכת", ציינו חברי צוות הבדיקה בדוח שהוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדבריהם, פעמים רבות חשים נכי מערכת הביטחון כי משך הזמן הארוך מרגע הגשת הבקשה להכרה בזכאות ועד סיום הטיפול בוועדות הרפואיות יוצר מציאות של מיקוח ולא של הליך שיקומי. "נתקלנו בתופעה כי פסגת השאיפות של חלק ממבקשי ההכרה לזכאות, הינה השגת מקסימום אחוזי נכות ולא שיקום. מציאות זו יוצרת אווירה שלילית ושפה של נצרכות. יש לפעול לצמצום פרק זמן זה באמצעות ייעול התהליך, הן מצד אגף השיקום והגופים הביטחוניים והן מצד האדם אשר מבקש הכרה לזכאות", ציינו. בהמלצותיהם ציינו חברי צוות הבדיקה כי יש לחייב את הגופים הביטחוניים לסייע באיסוף הנתונים הדרושים למבקשים הכרה בזכאות ולחייב את המבקשים בזכאות לעמוד בלוח זמנים קצר לשם העברת הנתונים הנדרשים מהם. עוד הוסיפו כי יש להפעיל אמצעי ניהול (מחשוב) אשר מודדים זמן ותחנות בתהליך ולתחם את סיום התהליך בחמישה חודשים לכל היותר. בכל מקרה של פגיעה כתוצאה מפעילות מבצעית, אימונים או תומך לחימה, פרק הזמן המקסימאלי לסיום תהליך ההכרה יהיה, על-פי ההמלצה, חודשיים, להוציא מקרים שבהם אופי הפגיעה אינו מאפשר זאת, וזאת באישור ראש אגף השיקום. המלצה נוספת נוגעת לקביעה הקטגורית הנוהגת כיום באגף השיקום כי אין כפל פיצויים. "משמעות הדבר היא, כי לא ניתן לקבל פיצויים ממשרד הביטחון ובמקביל לקבל פיצויים מכוח חוק אחר", ציינו. ביחס לוועדות הרפואיות ציינו חברי צוות הבדיקה כי אחת התקלות החמורות ביותר שהתגלו היא טיפול בנכים על-פי מודל 'טור' שבו עד שלא מסיימים לטפל בנכה אחד לא עוברים לטפל בנכה אחר. לדבריהם, יש לעבור למיחשוב התהליך שיאפשר עבודה במקביל.