הווארד פלאוור ועוזרו הגיעו למחוז המערבי ביותר ברוסיה, קלינגרד, כדי לעלות על עקבותיהם של יהודי רוסיה ה'חבויים'. משימתם: לשכנע יהודים, לעתים אלה שאינם מזהים עצמם כיהודים, לעלות ארצה. דיווח על-כך מסרה אנה רודניצקאיה באתר היהודי JTA (יום ג', 23.2.10).
פלאוור הוא מנהל העלייה של המשרד הרוסי של השגירות הנוצרית הבינלאומית - קבוצה אוונגליסטית פרו-ישראלית. האסטרטגיה שלו כוללת סריקה של מדריכי הטלפונים הרוסיים ולשליפת השמות שלהם צליל יהודי. כמו-כן, הוא מתכוון להיפגש עם מנהיגי הקהילה, שיספקו לו מידע לגבי חברי הקהילה.
מספר היהודים החיים ברוסיה ובברית המועצות לשעבר אינו ברור עד היום. ב-2002, 233 אלף רוסים זיהו את עצמם כיהודים. אולם מנהיגי הקהילה מאמינים שהמספרים גדולים בהרבה. "כל מי שעובד בארגונים היהודים יודע שהמספר האמיתי של היהודים גדול בהרבה ממה שרשום, משום שאנשים רבים אינם מקבלים שירותים ועל כן אינם רשומים בשום מקום", אמר הרב יוסף הרסונסקי, ראש קהילת חמובינקי במוסקבה. "הם בטח לא מעוניינים. אבל אם אימם הייתה יהודייה, אנו מחשיבים אותם יהודים".
אחד הרבנים הראשיים של רוסיה, ברל לזר, מעריך כי חיים ברוסיה היום בין מיליון לשני מיליון יהודים. יהודי, על-פיו, הוא מי שנולד לאם יהודיה.
הארגון האמריקני NCSJ המייצג יהודים דוברי רוסית, העריך כי ברוסיה חיים היום בין 700-400 אלף יהודים, ובין 1.5-1 מיליון יהודים בברית המועצות לשעבר. ברחבי רוסיה כ-100 אלף יהודים רשומים בארגונים יהודיים מקומיים. על-מנת להירשם עליהם להוכיח את יהדותם. רוסים רבים שנולדו להורים מעורבים לא רשמו את עצמם כיהודים בגלל החשש מאפלייה.
השגרירות הישראלית במוסקבה מעניקה זכאות עלייה לכל מי שאחד מסביו או סבותיו יהודים. ארגון נתיב, המסדיר את תהליך העלייה מברית המועצות לשעבר, העריך כי 530 אלף רוסים עומדים בקריטריונים הללו. מרק טולטס, דמוגרף באוניברסיטה העברית בירושלים, לעומת זאת, סבור כי מספר היהודים ברוסיה היום עומד על 255 אלף בלבד. הוא מסתמך באומדנו על סטטיסטיקה ועל מספר היהודים המזהים עצמם כיהודים.
ספירת היהודים ברוסיה היא "אחת השאלות הנפתלות ביותר הניצבות בפני האנושות", טוען פלאוורס בבדיחות. לאחרונה סיפק לסוכנות היהודית רשימה של 1.2 מיליון אנשים החיים ברוסיה וששמותיהם נשמעים יהודיים. את כולם מצא בספרי הטלפונים. ב-2004, בפרויקט דומה, זוהו 30 אלף שמות יהודים בסנט פטרסבורג. הסוכנות היהודית בחרה אז 10,000 שמות. כ-2000 מהם הביעו עניין בעלייה או בהשתתפות באירועים בקהילה.