רונית כחלון תבעה את מדינת ישראל - משרד הביטחון וחברת תגבור (נתבעת 2) בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאחר שפוטרה מעבודתה כמלווה של נכה צה"ל, ולא קיבלה פיצויי פיטורים.
על-פי כתב התביעה, כחלון עבדה בתקופות 15.1.03 ועד 18.2.09 והינה זכאית לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנה.
המדינה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שמעולם לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין כחלון. חברת תגבור הגישה כתב הגנה, בו טענה שהיא זו שהייתה מעסיקתה של כחלון.
לאחר עיון בבקשה ובכתב התביעה, החליט בית הדין האזורי לקבל את בקשתה של המדינה ולדחות את התביעה נגדה על הסף. "בסעיף 11 טוענת התובעת: 'לכבוד בית הדין יש את הסמכות לדון בתביעה הן בשל קיום מערכת יחסי עובד ומעביד בתקופה הרלבטית לצמיחת עילת תביעה זאת, הן בשל סכום התביעה, עילת התביעה ומקום כתובת הנתבעים 1,2'. למעט אמירה זו, התובעת אינה טוענת לקיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין המדינה. כפי שהובהר, טענתה לאורך כל כתב התביעה, היא שהועסקה על-ידי נתבעת. בהעדר יחסי עובד ומעביד בין התובעת למדינה, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה כנגד המדינה. התובעת תשלם למדינה הוצאות משפט בסך 1,000 שקל".