המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, על גזר הדין שהוטל על דרור בן סעדיה אהרון (46) שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים.
מכתב האישום עלה כי ביום 20.11.07 הגיעו השוטרים רות חנוני וקובי אסידו לביתו של אהרון על-מנת לבצע פקודת מאסר שהוצאה נגדו על-ידי ראש ההוצל"פ. אהרון סירב להתלוות לאסידו, צעק, השתולל וקילל אותו, ובהמשך היכה אותו באגרוף ומשך בשיערה של חנוני שנפלה על מיטה. בהמשך הסתגר בחדר וכעבור זמן קצר יצא כשהוא מחזיק סכין מטבח.
בתסקיר שירות מבחן נקבע כי אהרון, נשוי ואב לשישה ילדים, מכור לסמים קשים מזה שנים רבות, הודה שהתנהגותו הייתה בעייתית, ויש להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי כדי לא לפגוע בשיקומו.
בית משפט השלום "אימץ" את מסקנת שירות המבחן, והטיל על אהרון: מאסר על תנאי בן 10 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על אותה עבירה, או כל עבירת אלימות פיזית כלפי אדם; קנס בסך 1,500 שקל, או 30 ימי מאסר; חתימה על ערבות בסך 3,000 שקל, שלא יעבור על אותה עבירה במשך שנתיים.
המדינה ערערה על קולת העונש וטענה כי בית משפט השלום שגה כשהטיל עונש מופרז לקולא. לדבריה, לאור נסיבות ביצוע העבירה, בצירוף עברו הפלילי של אהרון בעבירות אלימות, לרבות תקיפת שוטרים, לא היה מקום לקבל את המלצת שירות המבחן שלא להטיל מאסר בפועל. המדינה הוסיפה כי אין להקל בעונשו של מי שמבצע עבירות חמורות המופנות כלפי שלטון החוק ומי שפועל מטעמו.
אהרון השיב כי יש להסתפק בעונש מאסר על תנאי ולקבל את המלצות שירות המבחן, בהיותו גוף מקצועי ואובייקטיבי.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור: "המשיב, הורשע בסדרת מעשים חמורים שעניינם אלימות כלפי שוטרים עובדי ציבור, אשר כל חטאם בכך שביקשו לבצע כהלכה את תפקידם. כבר אמרנו לא אחת, כי יש להחמיר בעונשם של התוקפים עובדי ציבור, אך ורק בגין כך שהכו עובדי ציבור".
לדברי בית המשפט המחוזי, בעניינו של אהרון, הדברים חמורים נוכח עברו הפלילי. "סבורנו, כי במקרה של עבירות של אלימות כלפי עובדי ציבור, דרך כלל, ייסוג האינטרס הפרטי-שיקומי של הנאשם מפני האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה על עבירות כגון אלו".
בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי השית על אהרון עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, בנוסף לעונשים שנגזרו עליו בבית המשפט השלום, שירוצו בעבודות שירות בבית סוהר גלבוע.
