משרד התמ"ת פרסם בשבוע שעבר ברשומות, ילקוט הפרסומים הרשמי של מדינת ישראל, את צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון החל על כ-20,000 עובדים בענף. כך הודיעה (יום ג', 2.3.10) ההסתדרות.
צו ההרחבה ניתן בעקבות ההסכם הענפי שנחתם בין ההסתדרות לאיגוד לשכות המסחר לפני כחצי שנה. המשמעות של פרסום הצו היא תחילת יישום שיפור הזכויות לאלפי עובדים בכל ענף רשתות השיווק.
הצו מגדיר רשת שיווק כמעסיק שלו לפחות שתי חנויות לשיווק מזון או חנות אחת בשטח של 500 מ"ר ומעלה. העובדים ברשתות אלה, המועסקים מתחת לשלוש שנים, יזכו לפנסיה מקיפה לאחר חצי שנת עבודה, ולפיצויים גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו. עובדים זמניים שעבדו בשעות לילה יקבלו תוספת שכר של 60% לשעת עבודה, ימי הבראה יינתנו מעל המינימום הקבוע בחוק, יינתן שי לחג ויינתנו הטבות נוספות.
עובדים אשר מועסקים מעל לשלוש שנים יקבלו את כל ההטבות שלהן זכאים עובדים זמניים, ואף הטבות נוספות: משכורת 13, תוספת ותק, ביגוד וקרן השתלמות.
כזכור, לפני כשבועיים הגישו רשתות השיווק הקטנות עתירה לבג"צ נגד צו ההרחבה. בג"צ הורה לכל הצדדים - ההסתדרות, התמ"ת ואיגוד לשכות המסחר - להגיש תשובה תוך 30 יום. ההסתדרות ואיגוד לשכות המסחר ביקשו מבג"צ למחוק את העתירה על הסף או לחילופין להעביר את הנושא לבית הדין לעבודה. אתמול הגישו רשתות השיווק הקטנות בקשה דחופה לבג"צ בעקבות פרסום הצו, אולם בג"צ טרם התייחס לבקשה. לטענת הרשתות, הצו יגרום לגידול של כ-437 מיליון שקל בשנה בעלויות ההעסקה שלהן ויביא לפיטורי עובדים וייתכן שאף לקריסתן.
בהסתדרות הבהירו כי פרסום הצו אינו נוגד את החלטת בג"צ. היועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד שי תקן, אמר היום כי "רשתות השיווק הפרטיות ניסו להציג מצג שווא לפיו בג"צ הורה שלא לפרסם את צו ההרחבה, אולם הדברים שונים בתכלית משום שהדבר היחיד שבג"צ ביקש זה את תשובות הצדדים ובשום אופן לא הורה על איסור פרסום הצו".
בהסתדרות אמרו כי הם מקווים שרשתות השיווק הקטנות יכבדו את הצו ויחלו במתן הזכויות לעובדיהן. "אנו מתכוונים לטפל בעובדים שלא יקבלו את הזכויות מול מעסיקים שיפרו את הוראות ההסכם וצו ההרחבה", הזהירו בהסתדרות.
