הישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי בישראל הם בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני הדומים להם בכישורים ובתנאי הרקע. כך עולה (יום ג', 2.3.10) ממחקר חדש שערך בנק ישראל, בעניין תרומתו של החינוך התיכוני המקצועי לעומת זה העיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה.
תוצאות המחקר מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני הדומים להם במאפייני הרקע המשפחתיים, בכישוריהם הקוגניטיביים ובהעדפותיהם הנוגעות ללימודים על-יסודיים.
המחקר התבסס על תוצאות "מבחני הסקר" שנערכו לכל התלמידים בכיתה ח' בחינוך העברי בישראל בשלהי שנות ה-60' - מבחנים שבדקו בין השאר את כישוריהם הקוגניטיביים ושימשו למיון התלמידים בין נתיבים בתיכון. "מבחני הסקר" זווגו עם נתוני ההשכלה, התעסוקה והשכר ממפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו-1995. נעשה שימוש במגוון שיטות סטטיסטיות, שהודות להתבססותן על תוצאות "מבחני הסקר" מאפשרות לנטרל את הסלקציה בבחירת נתיב הלימודים: בדרך כלל תלמידים מרקע חלש יותר פנו ללימודים בנתיב המקצועי, ולרקע של התלמידים יש גם השפעה ישירה על הישגיהם. בעיית הסלקציה לא זכתה להתייחסות מספקת בספרות המחקרית בנושא.
המחקר העלה כי בוגרי החינוך המקצועי רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה ועל-פי חלק מהתוצאות, שכרם החודשי ושכרם לשעת עבודה היה נמוך יותר - אפילו כאשר משווים בין בעלי כישורים קוגניטיביים נמוכים שהיוו אוכלוסיית יעד לחינוך המקצועי. לעומת זאת, לא הייתה לחינוך המקצועי השפעה שונה מזו של החינוך העיוני על שיעורי התעסוקה של הבוגרים, וחלק מהממצאים אף מלמדים שהוא סייע בצמצום הנשירה מהתיכון - אחד מיעדיו המרכזיים.
חשוב להדגיש כי המחקר מתייחס לבוגרי מערכת החינוך בשלהי שנות ה-60' ותחילת שנות ה-70'. באותה תקופה, הלימודים המקצועיים התמקדו במקצועות מסורתיים ולרוב, לא איפשרו לבוגריהם להשיג תעודת בגרות. מאז נערכו בחינוך המקצועי רפורמות מקיפות, שהגדילו את חלקם של הלימודים העיוניים, הרחיבו את הלימודים המקצועיים מוטי הטכנולוגיה עילית, ואיפשרו לבוגריו להשיג תעודת בגרות שוות ערך לזו של בוגרי החינוך העיוני. לפיכך, אומרים עורכי המחקר, יש לנקוט משנה זהירות כאשר מסיקים מתוצאות המחקר לגבי התרומה היחסית של החינוך המקצועי לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה כיום. עם זאת, מסבירים החוקרים, כי בשל התגברות הקולות הקוראים להרחבת החינוך המקצועי בדגש על הקניית מקצוע ברוח מטרותיו בעבר, תוצאות המחקר רלוונטיות גם כיום.
