קיימת סוגייה עקרונית, שלצערנו הפכה לנפוצה מאוד בישראל בשנים האחרונות: האם אדם החשוד בפלילים יכול להתמנות לשר? מצד אחד, אם מדובר היה בעובד מדינה, התקשי"ר היה מחייב אותו לצאת לחופשה עד תום ההליכים; והרי סביר שעם שר צריך להקפיד עוד יותר. מצד שני, תארו לעצמכם שדי יהיה בחקירה בלבד כדי למנוע מינוי שר; הרי הדבר יפתח פתח לתלונות שווא וחקירות סרק, שכל מטרתן תהיה לטרפד את המינוי.
השאלה הזו התחדדה ביתר שאת, עם חשיפת החשדות לפיהם
אביגדור ליברמן ניצל את מעמדו הממלכתי כדי לשבש את החקירה נגדו. כעת עלינו לתהות: אם שר עלול לעשות מעשה כזה, האם אין בכך כדי להטות את הכף לחומרה ולמנוע מראש מינויו של חשוד לתפקיד של שר?
התשובה העקרונית היא שלילית, גם לאחר הפרסומים מהיום. בדמוקרטיה מצוי השלטון בידי העם, וזכותו לבחור לכנסת גם מי שחשוד בפלילים. הפרלמנט הוא הריבון בדמוקרטיה פרלמנטרית, וזכותו - כנציג העם - לבחור לממשלה גם מי שחשוד בפלילים. אם ההיגיינה הציבורית אינה מספקת כדי למנוע מראש בחירות שכאלו, אין זה ראוי שהמחוקק יתערב ויסכל את רצון העם. ואם שר משתמש במעמדו על-מנת לשבש את החקירה נגדו - הענישה חייבת להיות חמורה ביותר (תזכורת: העונש המירבי על שיבוש הליכים הוא שבע שנות מאסר).
אך מה לעשות במקרה הנוכחי? האם ליברמן יכול להמשיך לשמש כשר, כאשר החשד הוא כאמור ניצול תפקידו זה לצורך שיבוש ההליכים? התשובה היא: כן - עד שיוגש כתב אישום נגדו. אנו עדיין באותה משבצת עקרונית של מניעת הדחת שר רק על-רקע של חשדות (ואל תביאו כדוגמה את
אהוד אולמרט; הוא התפטר בשל לחץ ציבורי - וכך ראוי היה שיהיה - וכידוע אכן הוגש נגדו כתב אישום).
אז מה, שימשיך לשבש את החקירה? ודאי שלא. החשדות נגד ליברמן בנושא השיבוש נראים על פניהם פשוטים להכרעה שיפוטית. לדברי המשטרה, יש לה את ההוכחה הטובה ביותר - הודעתו/הודאתו של זאב בן-אריה, ולפיה מסר לליברמן את פרטי החקירה נגדו. מקורביו של ליברמן טוענים, שהוא סירב לקבל את החומר מהשגריר דאז בבלארוס. בקיצור: גירסה מול גירסה, מילה כנגד מילה, שאלה של אמינות - בדיוק הדברים בהם צריך ויכול בית המשפט להכריע במהירות.
את כתב האישום נגד ליברמן בנושא זה אפשר להגיש - בהנחה שלדעת המדינה יש די ראיות לכאורה - בתוך ימים. הוא לא צריך להיות קשור לחקירה המקיפה נגד ליברמן. אם המדינה באמת חוששת ששר החוץ משתמש במעמדו כדי לשבש את החקירה, היא צריכה להביא להדחתו - אך זאת רק על-ידי הגשת כתב אישום, עם כל ההליכים והאחריות הכרוכים בכך.
ועוד הערה: בכלל הגיע הזמן להחליט בתיק ליברמן. החקירה הזו נמשכה למעלה מעשר שנים וכעת מצוי התיק בפרקליטות למי יודע עוד כמה זמן. הזמן הזה הוא לחלוטין בלתי הגיוני, בלתי סביר ובלתי הוגן. בלתי הגיוני - שכן קשה מאוד להציג הוכחות למעלה מעשור לאחר ביצוע העבירות לכאורה. בלתי סביר - שכן המערכת הפוליטית נותרת באי-ודאות לאורך זמן. ובלתי הוגן - שכן אין לגרום עינוי דין לאיש. אז תחליטו כבר, גם אם המשמעות היא לוותר על חלק מהחשדות.
