מבקר המדינה החל לבדוק אפליית תלמידים על-רקע עדתי

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הודיע אתמול (2.3.10) כי משרדו כבר החל בבדיקת נושא האפליה העדתית במערכת החינוך המוכר שאינו רשמי, וכי חלק מהדוברים בפני הוועדה כבר מסרו לצוות משרדו את גירסותיהם. בתום דיון סוער וטעון בישיבה משותפת עם ועדת החינוך והתרבות והוועדה לביקורת המדינה בכנסת, הודיע המבקר כי תוך מספר שבועות תגיע בדיקתו לסיומה. אי לכך, החליטו ועדת החינוך והוועדה לביקורת המדינה שהן פטורות מהצבעה על סעיף 21, לפיו התכוונו לתבוע מהמבקר לבדוק את הנושא. דוח המבקר יוצג בתוך מספר שבועות לוועדה לביקורת המדינה. במהלך הדיון הוקרן סרט שהופק על-ידי ערוץ הכנסת, ובו עדויות של הורים המספרים על כך שבנותיהם לא התקבלו למוסדות חינוך בשל אפליה עדתית. ההורים הופיעו כשפניהם מוסתרים ואחד האבות התקשה לדבר בשל בכיו הבלתי פוסק. במהלך הישיבה עלו טענות רבות. יואב ללום, יו"ר "נוער כהלכה", טען כי משרד החינוך אינו מיידע את ההורים, שיש להם אפשרות להגיש ערר על סירובו של מוסד חינוכי לקבל את ילדיהם. נציג משרד החינוך, יהודה פינסקי, הודה בפני הוועדה, כי הפיקוח על מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, אינו נותן מענה מספק. "אין מספיק מידע. יש לנו שני אנשים על כל החינוך החרדי", טען פינסקי. "זה לא בגלל שהן ספרדיות, זה בגלל שאין מקום" בהמשך, התלהט הוויכוח בין הסיעות החרדיות שס ויהדות התורה: "איך אפשר לטעון לגזענות", תהה ח"כ גפני מיהדות התורה, "כשבבתי הספר שלנו למעלה ממחצית התלמידות הן ספרדיות? אני מציע שתבואו ותראו באיזו מצוקה הבנות שלנו לומדות. דוחים הרבה בנות מחוסר מקום ולא על-רקע עדתי". חיים אמסלם (שס) חלק עליו וטען כי "מי שמכיר את המציאות בציבור החרדי יודע שזו תופעה ששוברת משפחות. בסרט שהוקרן בפני הוועדה ראינו אפס קצה של התופעה". ח"כ ויו"ר סיעת יהדות התורה, מנחם אליעזר מוזס, טען מנגד כי מדובר על מצוקה כוללת בחינוך הלא רשמי. "כשלומדים 94 ילדים ב-84 מ"ר, והמנהל מסרב לקבל את התלמידה ה-95, זה כי היא ספרדייה? פשוט אין מקום להושיב אותה. מעמדות יש בכל מקום". יו"ר ועדת החינוך, זבולון אורלב, אמר כי "חוק הפיקוח מקנה סמכויות למנכ"ל המשרד שרשאי לצוות על סגירת בית ספר לאחר שהזהירו שהוא מפר את החוק. אבל לצערי חוק לחוד ומציאות לחוד".