הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים מגבשת הצעות חוק שיסדירו העסקה שתמנע עושק שכר ממהגרי עבודה, ותסדיר את נושא אופן העסקת עובדים בתחום הסיעודי. בישיבת הוועדה (יום ד', 3.3.10) הועלו רעיונות לשתי הצעות חוק, שאת שתיהן יגיש יושב-ראש הוועדה, ח"כ
יעקב כץ (כצל'ה).
בראשונה מוצע להחיל בקרה ושליטה על העסקתם. במאגר ממוחשב יופיעו פרטי רישיון העבודה שיונפק לעובד ויגדיר באיזה ענף הוא מורשה לעסוק (חקלאות, בניין, סיעוד וכיו"ב). האזור הגיאוגרפי בו הוא רשאי לעבוד יהיה מתוחם, מהלך שיצמצם את בעיית הנוטשים (”ברחנים”), מגדיר נכונה את המכסות שמאשרת הממשלה באופן שתהיינה תואמות למציאות ולצורכי הציבור. חוזה ההעסקה, שיהיה כתוב על-פי ההצעה גם בשפת העובד, עשוי לצמצם את התביעות נגד מעסיקים.
התנהלות תמוהה מצד רשויות המדינה מאפשרת קיומו של מצב בו גם חולים סיעודיים ושאר נסעדים משמשים כמעסיק ישיר, וחשופים לתביעות מצד העובדים בסוגיות של הלנת שכר, שעות נוספות, חופשות ותנאי עבודה. בנסעדים חסרי הישע ניתן למצוא גם ילד נכה בן חמש, קשיש, חולה אלצהיימר או משותק וכיו"ב, המשמשים כמעסיקים לכל דבר ועניין.
על-פי המוצע, רק המדינה או חברת כוח האדם המביאה ארצה את העובד הזר תוכלנה להעסיקו. המעסיקה תישא בכל האחריות הביורוקרטית בעניינו ובקשר העסקי שבין המטופל והמטפל - שכרו החודשי, הביטוח הרפואי שלו וכד'. ”במקום חמישים אלף `מעסיקים` חסרי ישע יהיו המעסיקים מעתה חברות כוח האדם בפיקוח המדינה. הנסעדים חסרי הישע לא יהיו עוד נתבעים בבתי משפט כאילו הינם בעלי מפעלים”, אמר ח"כ כץ.