פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה קבע (3.3.10) כי עובדים שהועסקו באמצעות חברת כוח האדם 'בריק' ברשות העתיקות במשך שנים רבות, הפכו לאחר 9 חודשי עבודה לעובדי רשות העתיקות. זאת בהנחה שהפרויקטים שבהם הם הועסקו ברשות העתיקות היו בעלי אופי ארעי.
בכך קיבל בית הדין את טענות העובדים אשר התאגדו בעמותת מען והגישו באמצעות העמותה תביעה כנגד חברת בריק ורשות העתיקות בה הם היו מיוצגים על ידי עו"ד בסאם כרכבי ועו"ד ערן גולן.
קביעת בית הדין כי סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם חל על עובדי החפירות ברשות העתיקות בפרט ועל עובדים המועסקים בפרויקטים ארעיים בכלל, הינה קביעה שיש לה השלכות על אלפי עובדים, והמונעת את הפיכתו של הסעיף לאות מתה.
עוד קבע בית הדין כי פטורי העובדים מרשות העתיקות, שנעשו על ידי נציג חברת בריק על פי הוראת רשות העתיקות ובמטרה "להיפטר" מאותם עובדים שהועסקו למעלה מ-9 חודשים והפכו למעשה לעובדים בפועל של רשות העתיקות, בטלים.
בית הדין דחה את כל טענות בריק ורשות העתיקות בדבר אי תחולת החוק עליהן. בכלל זה בית הדין דחה את טענת בריק כי היא קבלן שירותים ולפיכך חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם כלל אינו חל עליה. כמו כן, דחה בית הדין את טענת הנתבעות כי תכלית החוק מביאה לאי החלתו על עובדים המועסקים בעבודות ארעיות.
בית הדין קבע כי תכלית חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם ובכלל זה תכלית סעיף 12א הינה הבטחת זכויות עובדי הקבלן, הבטחת תנאים הוגנים לעובדים ומניעת אי שוויון בין קבוצות עובדים.
"העובדה שהמחוקק לא הסתפק בהשוואת המלאה של תנאי העבודה בין עובדי המעסיק בפועל לבין עובדי הקבלן, אלא קבע הוראה בלתי מסוייגת לפיה בחלוף תשעה חודשים הופכים עובדי הקבלן לעובדי המעסיק בפועל, מלמדת שהמחוקק לא הסתפק במניעת יצירתם של מעמדות שונים, והוא ביקש להשיג מטרה מרחיקת לכת יותר - למנוע באופן גורף העסקה של עובדי קבלן כוח אדם לתקופה העולה על תשעה חודשים, גם במקרים בהם לא נוצרת הפלייה בין עובדי הקבלן לעובדי המעסיק בפועל בשל כך שמדובר בהעסקה בעבודות שאופיין ארעי/זמני וכל העובדים מאותו סוג מועסקים באמצעות קבלן כוח אדם. קרי: המחוקק ביקש להשיג תוצאה של הגבלת התקופה בה ניתן להעסיק עובדי קבלן אצל המעסיק בפועל, בלא הבחנה, מתוך עמדה לפיה פיצול "מקום העבודה" ו"המעביד", מנקודת מבטו של העובד, כרוך בפגיעה בעובד", נכתב בהחלטה.
