המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, אמר (יום ה', 11.3.10) כי בבנק ישראל נערכים היום ללמידת הלקחים מהמשבר באמצעות הקמת צוות משותף למספר יחידות בבנק העוסק בכתיבת מסמך להפקת לקחי המשבר, שיתאר את תגובת המדיניות למשבר, וינסה לברר באילו מקומות המדיניות פעלה כשורה ומהם הדברים שצריך היה לעשות אחרת.
כמו-כן, הוקם בבנק צוות מיוחד בראשות המשנה לנגיד ומנהלת חטיבת המחקר, קרנית פלוג, שבונה מערכת לניתוח ומעקב אחר היציבות הפיננסית המאקרו כלכלית. הצוות כולל כלכלנים מכל החטיבות הכלכליות בבנק.
המשנה לנגידנ"א לסיכום הכנס הפיננסי של בנק ישראל בתל אביב.
"הגורם העיקרי למשבר הנוכחי היה מינוף יתר של אשראי מעבר לנכס הבסיס", אמר המשנה לנגיד. לדבריו, הספרות מראה שמשברים פיננסיים רבים ב-150 השנים האחרונות נגרמו כתוצאה מתופעה כזו, ובמשבר הנוכחי נכס הבסיס שהמינוף כנגדו היה גדול מדי היה הנדל"ן, הן בישראל, והן במדינות שבהן פרץ המשבר.
"גם הרגולציה במדינות אלו כשלה, בכך שאפשרה גידול זה בהיקפי האשראי, מתוך מציאות של תפיסות פיקוח לקויות וחוסר תיאום בין מפקחים, ומתוך תפיסות מוטעות שעל פיהן השוק חכם יותר מהרגולטור ולכן אין הצדקה בהגבלת הגידול של האשראי. נכסים חסרי בסיס כלכלי איתן נכנסו למאזנים של בנקים רבים בעולם. תופעה זו יצרה פחד בשווקים כבר ביולי 2007, אולם היקף הבעיה הופנם לחלוטין רק לאחר קריסת ליהמן ברדרס בסתיו 2008", הסביר המשנה לנגיד.
המשנה לנגיד ציין כי תגובת המדיניות בעולם בפרוץ המשבר הייתה מהוססת. לדבריו, לפני קריסת ליהמן ברדרס לא היו תוכניות מגירה ברורות. "לאחר מכן, הופנם עומקו של המשבר, ותגובת המדיניות הייתה יוצאת דופן הן בהיקפה, והן ברמת התיאום בין קובעי המדיניות בעולם", אמר.
בישראל, הסביר אקשטיין החל הבנק המרכזי בהורדת הריבית עוד טרם קריסת להמן ברדרס, אולם התייקרות הנפט והסחורות חלחלה למחירים והביאה לכך שהתגובה המוניטרית באותו שלב הייתה מתונה. אקשטיין אמר כי "בהמשך, התבססה המדיניות המוניטרית בעולם על הידע שהצטבר בספרות מאז המשבר הגדול, ובאה לידי ביטוי בצעדים חריגים, שהצליחו להחזיר לשווקי הכספים יציבות ונזילות ובכך לייצב את הפעילות הפיננסית והריאלית. גם בארץ ננקטו צעדים חריגים שסייעו לייצב את שוקי המט"ח והאג"ח".