באחד הפרקים של "משפחת סימפסון" ששודרו לאחרונה בארה"ב מוצאת את עצמה ליסה בחנות אלקטרוניקה, כשהיא מחפשת אחר מכשיר שיחסל את השעמום בבית האבות שבו נמצא סבא שלה. בעוד שחשבה תחילה על רכישת ממיר דיגיטלי כתוספת לטלוויזיה, היא משנה את דעתה כשהיא נתקלת במיסטר ברנז, הבוס הכעור של אבא שלה, כשהוא משחק להנאתו בקונסולת Zii של חברת Funtendo. השלט בעל חיישני התנועה ומשחקי הספורט השונים שובים את ליבה, ובהמשך גם את ליבם של הזקנים בבית האבות.
היוצרים של הסדרה נאלצו להסוות את שמה של חברת נינטנדו והקונסולה המצליחה שלה, Wii, בשל סוגיות של זכויות יוצרים ואיסור על פרסום מוצרים. אך עצם הניסיון להתחכם ולחקות את המקור, גם אם מדובר רק בסדרה מצוירת, מצביע על מגמה רצינית, שלא לומר תעשיית חיקויים של ממש.
קונסולת Wii, מכשירי אייפון, אייפוד ונוקיה, ושלל מוצרים טכנולוגיים מצליחים נוספים, הובילו בבת אחת לתעשיה שלמה של חיקויים, שעושה בתקופה האחרונה את צעדי הענק שלה אל ישראל - לא רק בחנויות קיקיוניות ובאתרי אינטרנט מפוקפקים, אלא גם ברשתות שיווק גדולות כמו אופיס דיפו, הום סנטר ומגה.
היסטוריית החיקויים בישראל, לפחות במקרה של הקונסולות, הולכת 25-30 שנה אחורה, אז הוציאה נינטנדו את קונסולת המשחקים הראשונה שלה - NES (Nintendo Entertainment System), שזכתה ביפן לשם Famicom. ההצלחה המסחררת שלה הגיעה גם לשכנותיה במזרח, שהחלו לייצר בסיטונאות חיקויים מושלמים, שמצאו את דרכם לחנויות רבות בישראל תחת השם הכולל מגאסון. ישראלים רבים רכשו את החיקוי הסיני, ורבים מהם אף האמינו שמדובר בנינטנדו אמיתי. ההצלחה הולידה גם גרסת המשך - סופר מגאסון, שניסה לחקות את Super NES, הדור הבא של נינטנדו.
החיקויים חוזרים לככב בישראל מים רבים זרמו בנהר הקונסולות מאז ימי המגאסון. הדורות התחלפו, חלק מהיצרניות השתנו, ותעשיית החיקויים שוב חוזרת לככב בישראל. המגאסון עדיין איתנו, וניתן לרכישה במקומות מסוימים - החל מהשוק הבדואי בבאר שבע ועד לחנויות אספנים וצעצועים בקניונים שונים - אבל המגמה השתנתה, והחיקויים הולכים לכיוון הדור החדש של הקונסולות, ובעיקר לכיוון ה-Wii.
שיטוט מהיר באתרי הלוחות באינטרנט או ביקור ברשתות השיווק השונות מגלה עולם שלם של חיקויים. כך אפשר למצוא ברשתות הום סנטר ואייס את קונסולת Miwi ב-200-300 שקל, ברשת מגה את קונסולת WiWi ב-200 שקל ובאופיס דיפו את קונסולת My Game בכ-190 שקל - סכומים זניחים למדי לעומת כ-1,400 שקל שעולה קונסולה אמיתית של Wii. ומה מקבלים בתוך האריזה? אפשר לקרוא לזה Wii על ריטלין. שלטים דומים בעל חיישני תנועה מעט מוגבלים, אביזרים נלווים כמו מחבט טניס ומחבט בייסבול, מחסנית עם עשרות משחקים, והכול עם קונסולה בצבע לבן.
הישראלי הממוצע, שאינו בקיא ברזי עולם הקונסולות והגיימינג, יתקשה שלא להתבלבל. מי שירוץ לקראת פסח כדי לקנות לילד שלו או לאחיינית קונסולת Wii, עשוי לחזור הביתה עם קונסולה שתישא את השם WiWi או Wini, ולו רק כדי לחסוך כמה מאות שקלים. ואכן, במספר חנויות מדווחים על ביקושים ערים לקונסולות המזויפות. כנראה שלחלק מהילדים זה לא באמת משנה אם זה חיקוי או מקור, העיקר שיהיה במה לשחק.
לא רק קונסולות "יש לקוחות שלא מעוניינים לקנות מוצרים יקרים, ולנו יש פתרון זול, שאולי דומה ל-Wii, למרות שמדובר במוצר אחר", אומר עדי ארנסט, מנהל תחום טכנולוגיה באופיס דיפו. "כמובן שאנחנו אומרים ללקוח בדיוק מה הוא קונה, והביקוש למוצרים האלו מגיע בסופו של דבר מהצרכנים בנקודות המכירה".
האחראי על ייבוא אחת הקונסולות שקיבלו את ההשראה שלהם מה-Wii הוא אילן פרץ, הבעלים של bpgraphic. "ראינו בחברה ש-Wii הוא מוצר יקר, והחלטנו להגיע לאנשים שאין להם את היכולת לקנות אותו". לדברי פרץ, בארץ רצו לשנות את השם My Game למשהו שיותר קרוב לשם wii, אבל לא יכלו לעשות כך בגלל זכויות יוצרים.
תופעת חיקויי מוצרי האלקטרוניקה לא נעצרת רק בשוק הקונסולות. בשנים האחרונות ניתן לראות מגמת עלייה במכירת זיופים לנגן המוזיקה המצליח של אפל, אייפוד, למשל. חנויות רבות מוכרות מכשירים זהים כמעט לחלוטין, כמו המוצר iTech שנמכר ברשת מגה בגרסת 8 ג'יגה במחיר של 200 שקל כחיקוי זול של אייפוד נאנו.
"השחקנים שנמצאים בתחום הזה, מעצבים את המכשירים שלהם בהתאם למגמות בשוק", אומר ארנסט, בהתייחסו לתופעת הנגנים של חברת ATIVA, שנראים דומים עד כדי העתק לנגני המוזיקה של אפל, ונמכרים, בין היתר, באופיס דיפו. "למרות שמדובר בעיצוב דומה, הפטנט הוא לא בעיצוב, אלא בטכנולוגיה. בג'ויסטיקים של פלייסטיישן למשל זה הסימנים ריבוע, משולש, עיגול ואיקס, שלא מופיעים בידיות משחק של יצרניות אביזרים לפלייסטיישן שאינן סוני", מוסיף ארנסט.
בעוד שחיקויי האייפוד דומים לגלים קטנים בים החיקויים, חיקויי האייפון מוגדרים כצונאמי. מכשיר הסלולר של אפל מוביל הייפ רציני כבר כמה שנים בשוק, ובינתיים המקבילים הסיניים הולכים ומתרבים. את השלכות המגמה ניתן למצוא בעיקר במקומות כמו אתר יד 2, למשל, שזיהה את התופעה ופתח קטגוריה מיוחדת עבור מכירות ורכישות של "אייפון סיני". כ-300 ישראלים מציעים מכירת דגמים שונים של אייפונים כאלה, שרובם ככולם מזכירים את המוצר המקורי מבית אפל, אבל נמכרים במאות בודדות של שקלים בלבד.
חלק מהחיקויים מאופיינים גם במסך מגע, אם כי לא בדיוק מולטי טאץ', בעוד שאחרים הם יותר בגדר מיני אייפון בשל גודלם המוקטן. הדמיון, אגב, בא לידי ביטוי גם בשם המוצר - כמו iFone, HiPhone, iPhome ואחרים.
יש לציין כי אומנם האייפון צובר את מירב הפופולריות בקרב החקיינים, אך גם חברות אחרות, ובהן נוקיה, זוכות ל"עדנה" עם שלל חיקויים זולים. הגדילה לעשות חברה שאפילו העתיקה את האייקון המפורסם של נוקיה עם שינוי מינורי במיוחד - רווח קטן באות o באנגלית הפך את שם החברה מ-Nokia ל-Nckia, וכנראה סייע לה לקדם את מכירות מכשיריה המזויפים. חלק מהזייפניות לעיתים מתעלות על עצמן, מה שמניב מוצרים מוזרים כמו אייפון שכולל אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה, או שילוב בין אייפון מקדימה ומקלדת מלאה שנפתחת מהצד, בדומה לנוקיה N97.
למרות שרשתות שיווק רבות אוהבות לגרום לצרכנים שלהם להוציא כסף על מוצרים שהם חיקוי לדבר האמיתי, יש גם כאלה שלא מסכימים בשום אופן להסתכן ולחשוף את הרשת שלהם למוצרים שהאמינות שלהם לא ברורה. "אנחנו לא מאמינים במוצרים האלו", אומר אמיר מודן, מנהל השיווק ברשת באג. "אנחנו מקבלים מיליון הצעות מספקים, כשבסוף התמורה שהלקוח מקבל זהה לעלות שהוא משלם עליה, והיא בדרך כלל לא באיכות של המוצר המקורי. זאת הסיבה שאנחנו לא מאמינים שאנחנו צריכים להחזיק מוצרים שהם באיכות נמוכה".
לדברי מודן, לפני תקופה מסוימת השוק בארץ היה מוצף בנגני MP3 סיניים, אבל "אנחנו בחיים לא החזקנו נגנים כאלה זולים, והקהל שלנו הבין שעדיף לשלם יותר בשביל לקבל את הדבר האמיתי. ועובדה שהשוק הזה כמעט לא קיים עכשיו".
מודן מספר שגם בבדיקות הטכניות שערכו למוצרים האלה בחברה, עלה כי מדובר במוצר שלא מתקרב לדבר האמיתי. עוד מוסיף מודן כי לדעתו, הרשתות שמוכרות את מוצרי החיקוי האלה, מבינות שקשה אחרי זה לקבל שביעות רצון מהלקוח. אבל כנראה שבסופו של דבר, הלקוח עושה את הבחירה שלו - מי שיחפש איכות, יצטרך לשלם עליה. מי שמסתפק במועט, כנראה ילך על חיקוי זול.