"הפרשה שנגלית לעיננו בתיק הזה היא אחד הגילויים העגומים ביותר של התנהלות מושחתת ומקולקלת בשירות הציבורי" - כך פתחה היום (א') התובעת בתיק המינויים ברשות המיסים, עו"ד מיכל רוזן-עוזר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, את נאום הפתיחה שלה בתיק, המתנהל בבית המשפט המחוזי בפתח-תקוה.
בנאום הפתיחה שלה אמרה רוזן-עוזר: "החומרה בתיק הזה נובעת מכמה יסודות: אנו מדברים בעובדי ציבור בכירים ביותר ובראש ובראשונה ג'קי מצא, אולי מעובדי המדינה הבכירים ביותר שהועמדו אי-פעם לדין. אי-אפשר להקל ראש גם בחומרה של עובדי המדינה האחרים, כולם בעלי תפקידים בכירים ברשות.
"החומרה המיוחדת נובעת מאופייה של רשות המיסים - רשות אכיפה החולשת על אינטרסים כלכליים בציבור הרחב. היא לא רק רשות שגובה מיסים אלא גם מנהלת חקירות ומחזיקה בידיה מידע גדול ורגיש מאוד. כגודל הכוח כך גודל האחריות.
"לכוח הזה שיש בידי עובדי המדינה העומדים לדין נלווה מאפיין נוסף: העובדה שגורמים אינטרסנטיים מעוניינים להשפיע על הכוח הזה. זהו רצון מסוכן מאוד שעובדי הציבור צריכים לעמוד מולו. הסכנה העצומה שאנו רואים בתיק הזה היא שאנו רואים שחיתות וקלקול שמחלחלים לתוך המערכת: שחיתות מערכתית שעלולה להגיע לדרגים הנמוכים ביותר ולקלקל מערכות שלמות.
"אין כאן מעטפות כסף או העברות בנקאיות. מה שיש זה גורמים אינטרסנטיים - קובי בן-גור ויורם קארשי - שמנסים להשיג דריסת-רגל בקבלת ההחלטות ברשות המיסים, ועושים זאת כשהם מסייעים לעובדי הציבור כדי ליצור מחוייבותם כלפיהם ומתוך כוונה שעובדי הציבור שיקבלו את הסיוע שלהם יפעלו בהמשך הדרך כדי לקדם את האינטרסים שלהם. עובדי הציבור מקבלים את הסיוע הזה כשהם מבינים שיידרשו לתת משהו בתמורה, ואנו רואים שהם נותנים את התמורה. בן-גור וקארשי הופכים לכתובת ברשות המיסים עבור מי שרוצה להתקדם. זה רק ממחיש עד כמה המעשים שלהם פגעו באמון הציבור.
"אין בתיק הזה קונספציה משפטית חסרת-תקדים. לתפיסתנו זה לא נכון משפטית לומר שכדי שתתקיים עבירת שוחד צריכה להתקיים מתת חומרית. תכלית עבירת השוחד היא להגן על ערכים מסוימים. מצד אחד הציפייה שהרשות הציבורית תפעל ללא משוא-פנים; מצד שני לשמור על אמון הציבור ברשויות האלה. כשמסתכלים על שוחד מתוך התכליות שלו, ברור שמתת לא חייבת להיות חומרית. כששני הצדדים מבינים כי מצופה מהם שייפעלו לטובת נותן השוחד זה חמור עוד יותר. קשה מאוד לזהות את מערכת היחסים של השוחד. כאן הסכנה בחלחול של הסטנדרט המקולקל לתוך המערכת.
"חלק הארי של הראיות הן האזנות הסתר ובהן נשמעים הנאשמים כמו שנשמעים בזמן אמת: כועסים, דורשים, מתרפסים, מתנצלים. אשי איש כדרכו.
"טענות ההגנה מנסות להדגיש את הפן הדיבורי של הראיות: גאונות, ראוותנות, שחצנות, אנשים שמדברים על כוח שאין להם. כמובן שהשאלה אם מדובר בדברי-סרק או לא מסורה לבית המשפט. חשוב להבהיר: יש כאלה שמתרברבים בכוח שאין להם, ויש כאלה שאומרים דברי שחץ שהם אמיתיים במלוא מובן המילה. אם קובי בן-גור אומר שכמעט גרם למצא להתפטר בגלל הלחץ שהפעיל עליו בעניין יגאל סער, זו אמת במלוא מובן המילה.
"יש אמירות שכאשר הן נשמעות מצד אנשים כה בכירים, הן נושאות בחובן מטען של פגיעה בשירות הציבורי.
"התיק שלנו הוא לא תיק שמתמצה בדיבורים. יש מעשים. נכון שאנו מבינים את המניעים מתוך ההאזנות, אך זה לא תיק שבו בכירים הועמדו לדין על גוזמאות.
"מצא פונה לבן-גור כדי שייפעל למינויו. אנו רואים את מצא שהיה אותו זמן עובד ציבור בכיר ברשות. אנו רואים אותו מגיע במוצ"ש לביתו של יורם קארשי, כאשר לא הייתה ביניהם מערכת יחסים קודם לכן. זו לא פגישה חברית. קארשי מציג את עצמו כאח של
שולה זקן, שמנהלת את לשכת אולמרט. מצא מציג את עצמו בפניו. הוא רוצה להרשים אותו. כל האנשים מבינים טוב מאוד מה הם עושים.
"יש לזה המשך: מצא נפגש עם שולה זקן, וכמה שינסו להמעיט מהפגישה - הצדדים ייחסו לה משמעות רבה. קארשי מתקשר למצא ואומר איך תיאם לו את הפגישה. השאלה אם מצא הבין שהם נותנים לו סיוע. מצא הבין, ואנו רואים שבן-גור וקארשי עשו זאת כדי לתבוע ממנו לקדם את ענייניהם בהמשך, והם אכן עושים זאת.
"האוזן מתקשה לעכל חלק מהשיחות. שיחות קשות מאוד שמגיעות כדי התרפסות, וזה מראה עד כמה הרחיקו עובדי הציבור. כשאנו שומעים השיחות האלה, צריך להזכיר לעצמנו שבן-גור וקארשי הם לא חלק מרשות המיסים, ואין להם שום חלק לגיטימי ברשות הזאת. הם לא חלק והם לא אמורים להיות חלק ממערך השיקולים של הרשות הזאת. הם לא אמורים לתבוע שום דבר לגבי מינוי של מישהו. בעולם של מינהל ציבורי שפועל כדין הם לא אמורים לתת 'קארט בלאנש' למינוי של פלוני אלמוני.
"לא תמיד מביא הלחץ של קארשי ובן-גור למה שהם רוצים. המערכת מושחתת בלי קשר למה נעשה בפועל. המושחתות טמונה בכך שיש להם דריסת-רגל. ההתנהלות של עובדי הציבור מהווה מעשה עצמאי של הפרת אמונים".
